מעוף הדרקון

מעוף הדרקון

תגיות: ,
מעוף הדרקון
מעוף הדרקון / אן מק’קאפרי
בכוכב הלכת פרן, שהתיישבו בו בני אדם לפי הרבה מאד שנים, התרחש אסון – וכדי להתמודד עם האסון, בני האדם פיתחו את גזע הדרקונים. האסון הזה חוזר בצורה מחזורית מדי כמה מאות שנים, אך עבר הרבה זמן ולא קרה כלום, חלק מהתיעודים אבדו, ואנשים רבים מאמינים שהאסון לא יקרה עוד שוב לעולם.
כשפאקס משתלט על רואת’ה, לסה מצליחה לברוח ולהיות הניצולה היחידה משושלת הירושה, במטרה להצליח יום אחד להדיח את פאקס ולרשת חזרה את מקומה. כשפ’לאר מגיע לרואת’ה בחיפוש אחר אישה מתאימה להיות אשת-מלכת הדרקון שעומדת לבקוע, הוא מציע ללסה את הזדמנות חייה.
***
מעוף הדרקון הוא ראשון מתוך טרילוגיה (שהפכה בהמשך לסדרת ספרים שלמה). הוא מרגיש בכל המובנים כמו ספר פנטזיה (כי דרקונים), אך בפועל הוא מעין ספר מדע בדיוני כי כביכול הסיפור מתרחש הרבה מאד שנים קדימה כשהאנושות התרחבה לכוכבי לכת רחוקים והתמקמה שם, וגם פיתחה בעצמה זן של חיות מעופפות ויורקות אש, שקראו להם דרקונים על שם החיה מהאגדות. מצד שני, בכל מובן אחר האנושות בפרן לא מפותחת טכנולוגית בכלל. הם חיים פחות או יותר כמו בימי הביניים, אין להם חשמל או טכנולוגיה בכלל, ואף יותר מזה – הרבה מאד טכניקות ומכשירים שהיו קיימים מאות שנים קודם – אבדו בתהום הנשיה. כל הטכנולוגיה רק נסוגה במקום להתפתח. כך שהסביבה הלא טכנולוגית סטייל ימי הביניים + דרקונים הופכת את הספר הזה לספר באווירת ספר פנטזיה לחלוטין.
את הספר קראתי לאט, כלומר שבת שלמה במקום חצי שבת, אני חושבת שזה בעיקר בגלל הכתיבה הכבדה והתרגום עם השפה הגבוהה מדי. לפעמים מצאתי את עצמי קוראת שוב ושוב את אותה פסקה כדי להבין מה קראתי. ככל שהעלילה התקדמה זה זרם יותר והתרגלתי לצורת הכתיבה. אבל כנראה שצעירים בדור של היום יסתדרו איתה פחות.
אני כן אציין לשבח את התרגום דווקא סביב השירים שיש בתחילת כל פרק, שהצליחו לשמור יפה על החריזה והמשמעות.
בערך במחצית הספר מתרחש גילוי משמעותי שהופך לחלוטין את כיוון העלילה ומקפיץ אותה ברמה רמות מספר פנטזיה סטנדרטי למשהו הרבה מעבר לזה. אהבתי גם את כל המחקר שפ’לאר עשה על הטכנולוגיות והתיעודים העתיקים ואני מקווה שירחיבו על זה בספרים הבאים. מקווה גם שירחיבו יותר על כל עניין האסון המחזורי וכל מה שקשור אליו.
לא כל כך אהבתי את הזוגיות שנוצרה בין לסה לפ’לאר, היא הרגישה לא מספיק אמינה, כפויה, ואלימה. אין להם שום תקשורת נורמלית בסיסית, הם לא משתפים אחד את השני ולא סומכים אחד על השני מספיק, וההרגשה היא יותר שהם פרטנרים לתכנונים ומזימות ופחות זוג אוהב. אולי זה נובע מכך שהספר יצא במקור באנגלית בשנת 68, והסטנדרטים לזוגות היו נמוכים.
הספר הסתיים בסוף נחמד ואופטימי אבל לא מספיק מספק בעיני אז מזל שכבר התכוננתי מראש ולקחתי את ספר #2 מהספריה 🙂
ויש לי גם שלושה טיפים חשובים:
  1. תקראו את השירים בתחילת כל פרק. הם לא לקישוט. הם אשכרה חלק מהעלילה. והם חשובים. וזה גם לפחות היה חוסך לי לתהות חצי ספר אם נבלאי זה מלשון נבלה או נבל (למרות שבכלל הם משתמשים בגיטרה).
  2. בסוף הספר יש מילון מושגים, שמות, מקומות ועוד. תקראו לפחות את החלק של המושגים, ואת ראשי הפרקים האחרים כדי שתדעו מה קיים. גם זה היה חוסך לי המון תהיות כמו אם “מחזור” הכוונה לשנה או לעונה, או מה זה לעזאזל ווייר. אבל כרגיל כמו שקורה לי תמיד, גיליתי את זה רק כשסיימתי את הספר. אני חייבת להזכיר לעצמי בספריה פנטזיה תמיד לבדוק אם יש מילון בסוף!
  3. בסוף הספר יש גם 2 עמודים של הערות המתרגם. תקראו!!! זה היה חוסך לי להתעצבן על השימוש בשני סוגי גרשיים שחשבתי שמדובר בעימוד גרוע מאד של ההוצאה אבל מתברר שיש כוונה ומחשבה מאחורי זה. אז תקראו קודם את הערת המתרגם לפני שאתם קוראים את הספר!!!
בספר יש מיניות, לא ממש מפורטת. יש קרב אחד בפרקים הראשונים והתייחסות ליחס הנוראי שקיבלו נשים בהרמון של פאקס וגם כל הרציחות שהוא עשה, אבל בהמשך אין כמעט אלימות. בעיני מתאים לנוער בוגר ומעלה.
נ.ב. אופוס, אם יום אחד תוציאו את הספר הזה מחדש, בבקשה אל תשתמשו בציור של דרקון סיני בראשי הפרקים! זה לא הדרקון שבספר, ולו בגלל שלדרקון סיני אין כנפיים 😕
אופוס הוצאה לאור | תרגום: יוסף כרוסט | 2002

כתיבת תגובה