אגדות לילדות נחושות [אהבתי]

אגדות לילדות נחושות [אהבתי]

תגיות:, ,
אגדות לילדות נחושות / סוזנה מקפארלן
כמעט כל אגדות העם שגדלנו עליהן, מכילות את אותו בסיס: נערה במצוקה ונסיך גיבור שמציל אותה. השדר מאד ברור: תהיי יפה ותשתקי/תנמנמי/תצעקי לעזרה, הנסיך כבר יעשה הכל בשבילך. עם השנים הגיעו יותר עיבודים וסרטים שקראו תיגר על המבנה הקבוע: מולאן, שרק, ועוד. אבל רוב האגדות נשארו כמו שהן.
סוזנה מקפארלן החליטה לבחור 4 אגדות מוכרות (רפונזל, כיפה אדומה, סינדרלה ואצבעונית), ולשנות אותן לגירסה יותר מעצימה, שבה הגיבורה יכולה להציל את עצמה, או לפחות להיות חלק משמעותי בתהליך גם אם היא מסתייעת באחרים בדרך.
** ספוילרים לסיפורים: **
בסיפור על רפונזל, רפונזל מנצלת את ימיה במגדל כדי לחשוב, לתכנן, לשרטט ולבנות כלים ורעיונות שונים שיסייעו לה, עד שבסופו של דבר היא מצליחה גם לתכנן את הבריחה של עצמה – בעזרת סיוע קטן של הבחור החמוד על הסוס הלבן שעבר שם במקרה. והם חיו באושר ועושר כי הם גילו ששניהם ממציאנים גאונים שמתאימים אחד לשני.
בסיפור על כיפה אדומה, היא מנצלת את הידע שלה בצמחים ואת החוכמה שלה כדי להציל את סבתא, ושתיהן ביחד גוברות על הזאב. שומר היער, אגב, סתם נמצא בחוץ, וכיפה אדומה עוזרת לו…
בסיפור על סינדרלה, אלה לא מחכה לאף נסיך אלא יוצאת בעצמה לדרך חדשה, והנסיך אמנם מוצא אותה בסוף אבל הוא זה שהולך בדרכיה החדשות במקום שהיא תבוא איתו לארמון. גם כאן אגב, החיבור בין הנסיך לסינדרלה לא נובע רק מהעובדה שהוא נסיך והיא יפה, אלא ממכנים משותפים אמיתיים ביניהם (לפחות בזמן הקצר שיצא להם לדבר בנשף וכשנפגשו שוב).
בסיפור על אצבעונית, אצבעונית המתחכמת וחובבת הבדיחות מצליחה לשרוד במסע מפרך ובסופו של דבר למצוא את אחיה ואחיותיה ילדי הפרחים, וגם לגלות שיש לה כנפיים משל עצמה. והפעם בלי נסיך.
** סוף ספוילרים **
הסיפורים כתובים בצורה יפה, לפעמים אפילו משעשעת.
הם מלווים באיורים של ארבע מאיירות (כמובן נשים 🙂 ) – כל סיפור עם מאיירת אחרת. אהבתי במיוחד את האיורים של כיפה אדומה, שמשלבים גם קטעי מידע על פרחים וצמחים.
הספר מנוקד ומתאים מאד לראשית קריאה, וגם להקראה ע”י הורים לילדים צעירים יותר. העיצוב של הספר מאד מאד יפה ומוקפד, בסגנון של ספרי אגדות.
דבר אחד קצת חבל לי – ששם הספר הוא “אגדות לילדות נחושות”, ולא “אגדות על ילדות נחושות”. זה נותן הרגשה שהספר מופנה רק לבנות, וקצת חבל. בתור אמא לבנים אני אשמח מאד שהילדים שלי יקראו את הספר, ואני לא רוצה שהם ירגישו רתיעה מהשם. מעניין אותי מה עמד מאחורי הבחירה של הסופרת.
הוצאת כנפיים – ספרים לילדים ולנוער | 136 עמ’ | כריכה קשה, מנוקד ומאוייר | תרגום: רונית רוקאס

כתיבת תגובה