מלחמת האדם הזקן / ג’ון סקאלזי
ג’ון פרי מגיע לגיל 75, מה שאומר שהוא זכאי להתגייס לצבא. בעולם עתידני שבו תושבי כדור הארץ התפרשו והתיישבו במגוון כוכבים ופלנטות, צבא המושבות (צה”מ) אחראי להגן עליהם מפני גזעים שונים אחרים שחיים בחלל.
לצה”מ מגייסים תושבים מכדור הארץ שהגיעו לגיל 75, כאשר מדובר בעסקת חבילה טובה לשני הצדדים: אנשים שהגיעו לגיל 75 וכבר מאסו בחיי הזקנה וכל מה שנשאר להם זה להזדקן בחולי וסבל, מקבלים אופציה לצאת מכדור הארץ, לראות עולם, ולהשתתף בקצת אקשן. צה”מ מצדו מקבל אנשים בעלי ניסיון חיים שכבר אין להם הרבה מה להפסיד. כמובן שכדי שאנשים בני 75 יוכלו להילחם, תושבי כדור הארץ יודעים שכשהם יגיעו לצה”מ הגוף שלהם יעבור איזשהו שיפור/טיפול/ניתוח שיגרום להם לחזור להיות צעירים או בריאים או שניהם, וזה הבונוס העיקרי.
אז ג’ון פרי גיבור הסיפור מחליט להצטרף לצבא. אשתו כבר נפטרה לפני עשור, הבן שלו לא בקשרים יותר מדי טובים איתו, והוא מרגיש שהגיע הזמן להתקדם. הספר מלווה אותו מרגע הגיוס למשך כמה שנים.
ג’ון פרי הוא דמות שקל לאהוב ולהזדהות. הגעגועים שלו לאשתו (בזמן שאחרים רק מתלוננים על חיי הנישואין שהיו להם), המאבק שלו להישאר אנושי ומוסרי בתוך כל המלחמה-שלא-מבחירה, הדאגה שלו לחברים החדשים, היוזמה שלו, הכל ביחד יוצר דמות של גיבור ראשי אמיתי.
ובכלל, מלחמת האדם הזקן הוא ספר נפלא. הוא ספר מד”ב, אבל עיקר הספר הוא העלילה ולא פרטים טכניים משעממים של פיזיקה תיאורטית. הוא ספר שהצליח להצחיק אותי שוב ושוב, וגם לרגש אותי. הספר מלא בסרקזם, הומור והומור שחור, ולא פחות מזה מתח, אקשן ודרמה.
הותיקים פה אולי יזכרו שכבר כתבתי על הספר סקירה פעם. קראתי את הספר בגירסתו הישנה, ועכשיו קראתי אותו בקריאה שניה – הפעם במהדורה המחודשת של אופוס הוצאה לאור. אופוס הוציאו מחדש את הספר הראשון והשני (בריגדת הרפאים, גם עליו כתבתי פה סקירה) עם תיקוני תרגום, עריכה והגהה, וגם הוציאו לראשונה בעברית את הספר השלישי – וכל הספרים קיבלו גם כריכות חדשות ומהממות שבעיני מבטאות הרבה יותר את רוח הספר.
ספר ההמשך – בריגדת הרפאים – מתמקד בעיקר בג’יין סייגן שאותה אנחנו מכירים בספר הראשון כדמות (די) משנית. את השלישי עדיין לא קראתי, אבל הוא בתכנון.
אגב במהדורה המחודשת, ההוצאה הוסיפה גם סיפור קצר וחמוד ממש – “שאלות לחייל”, שבו ג’ון פרי מייצג את צה”מ ועושה סיבוב בין המושבות ואז האזרחים שואלים אותו שאלות שונות. זה נותן עוד קצת נקודות מבט על החיים שלו בצה”מ וכמה סיפורים פיקנטיים 🙂 והסיפור גם מהווה מעין גשר/פתיחה לקראת הספר השלישי.
אופוס הוצאה לאור | 312 עמ’ | תרגום: רז גרינברג וצפריר גרוסמן
תכנים רגישים וכו’:
זה ספר מלחמה אז יש גם תיאורים של פצועים.
יש בספר כמה סצנות מיטה ותיאורים סביב זה (בחלק הראשון).
לספר בגרסה הראשונה נתת ציון ״אהבתי מאוד״ ולזה רק ״אהבתי״. למה?
בטעות, אני אתקן אותו גם לאהבתי מאד כי מגיע לו