מישהו מקשיב לי? [אהבתי]

מישהו מקשיב לי? / אליס אוזמן
פרנסס ז’נוויה היא החרשנית השכבתית. מצטיינת בלימודים, חנונית, ומדריכה ראשית. אלד לאסט לומד בשכבה מעליה (כיתה י”ג), בבית ספר אחר – לבנים בלבד. הוא החבר הכי טוב (עוד מילדות) של דניאל, החרשן השכבתי הנוסף מלבד פרנסס. כשמפגש מקרי גורם להם לדבר בפתיחות, הם מגלים סוד גדול מאד שמקשר ביניהם.
במקביל, פרנסס מעריצה תוכניות יוטיוב מוזרה בשם “יוניברס-סיטי” שהגיבור.ה שלה הוא רדיו-מחתרת, כאשר לא ברור אם היוצר.ת והגיבור.ה** הם גבר או אישה וזה חלק מהמסתורין של התוכנית.
כל זה קורה רק בהתחלה של הספר. קצת קשה לתת תקציר לספר הזה, כי הוא ארוך – כ500 עמודים – וקורים בו כל כך הרבה דברים על פני די הרבה זמן. הספר הוא ממש רכבת הרים של רגשות, תכינו את עצמכם מראש.
הספר מתעסק בנושא גיל ההתבגרות, אהבות והתאהבויות, זהות מינית נרחבת (כולל קווירים, ביסקסואלים, א-מיניים ועוד), קבלה לאוניברסיטה, תכנון לחיים ועוד. במקביל יש גם נושאים לא קלים בכלל כמו התמודדות עם הורים מתעללים, כשלונות, ציונים נמוכים, וחשיפה ציבורית.
אליס אוזמן הצליחה ליצור דמויות מאד מאד מורכבות ועמוקות. הספר נכתב מנקודת המבט של פרנסס אבל למרות זאת אפשר להזדהות ולהבין גם את שאר הדמויות סביבה.
“מישהו מקשיב לי” – במקור Radio Silence – הוא אחד הספרים הכי מדוברים בחו”ל בקרב נוער בוגר, לפחות לפי האינסטגרם. אני יודעת שכל כך הרבה חיכו שהוא יתורגם. ואכן, הוא לא מאכזב.
הספר הזכיר לי קצת את “אלייזה והסוד שלה” – שגם הוא רומן לנוער בוגר שסובב סביב יצירה ברשת וחשיפה ציבורית – אבל “מישהו מקשיב לי” הלך לכיוון שונה לפחות בחלק מהספר, וגם לא נפל לקלישאות של רומן סביב הגיבור והגיבורה, אלא נתן לכל אחד מהם להתפתח בנפרד, ולהישאר חברים טובים בלי סיפור אהבה ביניהם.
ממה שלחשו לי – אחת הדמויות, אלד לאסט, הוא בעצם דמות משנית ברומן הגרפי “עוצר נשימה” של אותה סופרת, שתורגם ב כנרת זמורה דביר.
חייבת לציין כאן לשבח את ההוצאה שהוסיפה בכריכה “מגיל 15+” ואני חושבת שזה מבורך מאד שיהיה ציון גיל בספרים מהסוג הזה. אמנם אין בספר כמעט בכלל פירוט גרפי מיני למעט נשיקות אבל בהחלט יש הרבה נושאים קשים, מורכבים ולא קלים, שמיועדים לנוער בוגר.
רימונים הוצאה לאור | פברואר 2022 | נוער בוגר | 520 עמ’ | תרגום: חמוטל ילין
** למי שנרתע מהשימוש בנקודות לגבי מגדר – אני מודה שגם אני לא כל כך מתחברת לנקודות או שעוד לא התרגלתי אליהן, אבל גם בספר החליטו להשתמש בנקודות כאשר מדברים על יוצר.ת הסדרה והחלטתי לכבד את ההחלטה ולהמשיך באותו קו. אשמח מאד מאד לא לפתוח דיון בנושא בתגובות – זה לא נושא הסקירה.
וגם – שאפו למתרגמת Hamutal Yellin שאת כל הקטעים של הסדרה היא הצליחה לתרגם לעברית בניסוח לא-מגדרי. חתיכת אתגר!

כתיבת תגובה