מה שלא יהיה

מה שלא יהיה

תגיות:
מה שלא יהיה / דבי גליורי
קטן וגדול (אלו השמות בספר) מנהלים סוג של שיחה: מה יקרה אם קטן יתנהג בצורה לא טובה? או יהפוך למשהו אחר? וגדול מסביר לו שהוא תמיד תמיד יאהב אותו, לא משנה מה יקרה. השיחה הולכת בדיאלוגים של “מה אם” מצד קטן, והתשובה המרגיעה של גדול מהצד השני.
הדיאלוג מאד מאד מרגש, ונוגע בכולנו בנקודות פנימיות של אהבה וקבלה. אמנם קטן וגדול לא מזדהים כ”אמא/אבא” ו”ילד/ה” (ואני מנחשת שבתרגום המקורי גם לא היו מילות שייכות של זכר ונקבה, שהלכו לאיבוד בתרגום העברי), אבל אפשר להבין מהאיורים ומהתיאור (“קטן” מול “גדול”) שמדובר בילד וגורם סמכותי כמו הורה.
סוף הספר עלה קצת דרגה – בהתחלה קטן שואל האם האהבה יכולה להיגמר או להישבר, מה שהוא אולי קצת פשטני לגילאים או ילדים מסויימים, ולאחר מכן בסוף הספר הוא שואל –

“ומה”, המשיך קטן,
“כאשר כבר לא נחיה,
האם גם אז תאהב אותי
מה שלא יהיה?”

ומקבל תשובה קצת ערטילאית של גדול, שמראה לו את הכוכבים איך הם נוצצים בלילה למרות שחלק מהם כבר כבו לפני הרבה שנים, וגם האהבה לא תכבה לעולמים.
מצד אחד החלק הזה היה ממש ממש מרגש והעלה בי דמעות. מצד שני, אני לא באמת יודעת אם הוא יהיה מובן לילדים, והוא מרגיש לי אפילו קצת מדכא. אז… לשיקולכם, כנראה.
אגם הוצאה לאור | תרגום: רימונה די-נור | גילאי גן, כריכה קשה, מאוייר, עם ניקוד

כתיבת תגובה