לב המעגל / קרן לנדסמן

בעולם מאד דומה לשלנו, קיימים אנשים בעלי כוחות קסומים (מכשפים), והם בעלי יכולות שונות. יש מהם שיכולים לשלוט על אש, רוח, קריאת עתידים אפשריים, שליטה על רגשות של אחרים ועוד. אבל האנשים האלו מנודים ולא מתקבלים טוב בחברה. חלק מזה נובע מכת דתית-קיצונית שמסתמכת על הפסוקים נגד מכשפות, ורוצה להרוג את כל המכשפים. גבע כץ הוא מכשף במקצוע “מעצב רגשי” והוא מנסה למנוע את רצח המכשף הבא.

אל הספר הזה הגעתי עם הרבה מאד ציפיות אחרי שקיבלתי עליו המלצות. סופסוף ספר פנטזיה ישראלי שאומרים עליו שהוא איכותי! לצערי התאכזבתי מאד.

למה לא אהבתי את הספר?

• הבטיחו לי ספר מתח, אבל העלילה היתה מרוחה. המון תיאורים של דחיפת ומשיכת רגשות (כמה אפשר לתאר את זה שוב ושוב?) וכמעט בלי מתח אמיתי עד הפרקים האחרונים של הספר.
• הבטיחו לי ספר פנטזיה, במקום זה קיבלתי רומן אירוטי. המון סצנות רומנטיות ואירוטיות, שזה סבבה למי שרוצה את זה אבל זה לא מה שרציתי לקרוא ולא בשביל זה טרחתי לקחת אותו מהספריה.
• האכלה בכפית של מסרים. לגמרי ברור מהרגע הראשון שהקוסמים הם משל ללהט”בים. הם עושים צעדות בדיוק כמוהם. יש רצח בזמן הצעדה בדיוק כמו עם שירה בנקי ז”ל. מתייחסים למכשפים כמו ללהטבים. תנו לי לקרוא ספר פנטזיה עם עלילה מרתקת, לא מניפסט מסרים שאפילו לא מנסה להיות מעודן! יש ספרים שהכניסו נושאים רגישים ומסרים שונים בצורה הרבה יותר טבעית, בלי לתת הרגשה שהסופר מניח שהקורא אידיוט. חשוב לי להבהיר שאין לי בעיה עם המסר והאג’נדה, אלא הצורה בה הוא מוכנס לספר.
• העולם לא היה בנוי טוב. כמעט כל הרקע של העולם היה חסר, היו הרבה מאד עובדות בשטח וזהו. ספר פנטזיה איכותי מכיל הרבה יותר פרטים ורקע על העולם כדי להבין את העלילה טוב יותר. גם הפרטים שכן הוסברו על העולם – הגיעו בשלב מאד מאוחר.
• דמויות לא עמוקות ולא ממומשות. דוגמה: שירן, השוטרת, היא מכשפת מסוג “חצצית”. אבל עד לסצנת השיא בסוף הספר, הכוחות שלה לא באים לידי ביטוי בכלל עד שבאמצע הספר שאלתי את עצמי אם היא בכלל מכשפת או לא, כי כבר לא זכרתי. ספר טוב צריך לממש את הדמויות שלו ולא סתם לזרוק להן תכונות בשביל לסמן וי. גם על הדמויות הראשיות בספר אני מרגישה שאני לא יודעת כמעט כלום חוץ מההעדפות המיניות שלהם.
• תרחישים לא ריאלים. דוגמה: שירן מגייסת את הקטינים בתנועת הנוער של המכשפים כדי לעזור לשוטרים ללמוד איך להגן עליהם, ואחד/ת הקטינים נפגע/ת. באיזה תרחיש זה הגיוני ששוטרים יתעמתו עם קטינים ללא רשות הוריהם, כשמדובר בפעולה מסוכנת?
• הצד של הרעים משתמש בטריק מסויים של מכשפים כדי לנצח את הטובים, סוג של פרצה. הטובים מצליחים להבין את הטריק ולהסביר אותו אחד לשני. הם אפילו משתמשים בטריק הזה כדי לעשות הפתעה לאחת הגיבורות בספר. ובכל זאת אף אחד בכל הספר עד הפרקים האחרונים לא מעלה על דעתו לנצל את אותה פרצה בדיוק כדי לנצח את הרעים בחזרה. זה באמת נשגב מבינתי.
• האג’נדה של “הרעים” לא ברורה בכלל. מצד אחד הם מצטטים פסוקים נגד מכשפות ורוצים להרוג ולהשמיד את כל המכשפים. מצד שני הם מבטיחים להם חזון שבו בני האדם הרגילים ישלטו והמכשפים יהיו חופשיים לחיות תחת השלטון שלהם. זה פשוט לא הגיוני ולא מסתדר. או שאתם בעד להרוג אותם או שאתם בעד לתת להם לחיות תחת השלטון שלכם. זה לא הולך ביחד.
• קרן לנדסמן היא רופאה במקצועה, אבל בספר יש שימוש נרחב מאד בשימוש בסמים, ואפילו מצדיקים שימוש בהם במיוחד בסוף הספר כשיש שימוש בסמים כחלק מהתוכנית לנצח את הרעים. אני התאכזבתי מזה מאד.

בשורה התחתונה מבחינתי, ספר פנטזיה בינוני עם עלילה בינונית, והרבה יותר מדי אירוטיקה.