הצבעים אוהבים את כדור הארץ / דרו דיוולט ואוליבר ג'פרס

אני כמעט לא כותבת סקירות על ספרים לגיל הגן. הרבה פעמים פשוט אין לי כמעט מה להגיד עליהם, בטח לא מספיק בשביל סקירה שלמה. כששלחו לי את ״הצבעים אוהבים את כדור הארץ״ אני מודה שקצת גלגלתי עיניים. עוד ספר על צבעים? עוד ספר על שמירה על כדור הארץ? בטח יהיה משעמם נורא וגנרי. אבל בן ה4 שלי ראה אותי פותחת את החבילה של הספרים מידיעות, ושאל אם אני יכולה להקריא לו.

נו, טוב. הסכמתי…

ו… התברר שזה אחד מספרי הילדים הכי קורעים מצחוק שיצא לי לקרוא, והוא פשוט ממש ממש, אבל ממש מוצלח!

את הסיפור מספרים הצבעים השונים – לא סתם השמות של הצבע אלא הצבע הפיזי, crayons, שמנסים לצייר עצמים שונים. כך, למשל, עד סוף הספר הצבע הכחול נהיה ממש קטן כי הוא היה צריך לצבוע הרבה מאד דברים (אוקיינוסים, שמיים, נהרות). יש בו גם קצת מטא מסויים כי הצבעים מנסים לספר על העולם אבל הם מתערבים אחד לשני. וכל הדבר הזה פשוט כל כך מצחיק ועשוי מעולה. הספקתי להקריא לבן שלי כבר כמה פעמים והוא ממש נהנה וצחק. או כמו שהוא הגדיר – ״זה ספר ממש מבולבל!״.

הוא הזכיר לי קצת ״אלף בית של חיות אמיתיות בלבד״ של פנינה גפן (יצא במקור בידיעות ספרים וטל מאי), שגם הוא בוייב מאד דומה של חיות שמנסות לספר סיפור אבל מתערבות אחת לשניה והסיפור יוצא מכלל שליטה והכל נורא מצחיק, תוך כדי שגם לומדים על אותיות. וגם את הספר הזה אנחנו ממש ממש אוהבים בבית.

עם כל ההומור, זה כמובן גם ספר שהוא נהדר ללימוד צבעים והשייכות שלהם לעולם. יש בו גם מסר שצריך לשמור על כדור הארץ אבל הוא משני ולא מאד מעמיקים בו.

וזה ספר שהיה כל כך נהדר שהייתי חייבת להתיישב לכתוב עליו סקירה כמה שיותר מהר למרות שהוא ספר ילדים.

הוצאת ידיעות ספרים | תרגום: סיגל גפן | 36 עמודים | ספטמבר 2026

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה