הסיפור של המשפחה שלי

הסיפור של המשפחה שלי

תגיות:
  • קטגוריה:ספרים
הסיפור של המשפחה שלי / אדמית רגב
בעולם שלנו יש הרבה מאד משפחות, וכל אחת שונה מהאחרת: משפחות עם הרבה ילדים או מעט, משפחות עם חיית מחמד או בלי, משפחות עם בנים ומשפחות עם בנות, ועוד. אבל למרות שיש הרבה צורות של משפחות, מה שחשוב באמת זה עצם קיומה של המשפחה, לדעת שאני לא לבד, שהיא תהיה שם בשבילי ותאהב אותי.
הספר “הסיפור של המשפחה שלי” מפרט בחרוזים הרבה מאד סוגים של משפחות, ששונות אחת מהשניה לא רק במבנה שלהן אלא גם במה הן אוהבות לעשות, מה מקובל בבית, איפה הן גרות ועוד. הספר מעביר לילד את המסר שכל משפחה היא שונה אבל מה שחשוב זה שיש משפחה שנמצאת שם בשבילו.
את הספר מלווים האיורים של דקלה קאלו חנקין, בצבעים פסטלים נעימים ורגועים.
בסוף הספר יש גם דפי בונוס חמודים:
  1. מעין שאלון על עצמי שהילד יכול למלא על עצמו ועל המשפחה שלו.
  2. דפים לגזירה של דמויות שונות + 2 מסגרות “המשפחה שלי”, ומהדמויות אפשר לגזור ולהדביק בתוך המסגרות את הרכב המשפחה.
הדפים מעוצבים מאד יפה ומרגישים את ההשקעה הגדולה בו.
כמה דברים שקצת פחות אהבתי:
  1. בדף שמדבר על מבנה המשפחה כתוב “יש משפחות עם שתי אמהות וכאלה עם שני אבאים“. המילה אבאים מוזכרת גם בתחילת הספר ולא לגמרי הבנתי את הבחירה בה ולא במילה התקינה “אבות”, שיכולה בקלות להסתדר גם עם חרוזים שונים.
  2. בסוף הספר יש את מוסר ההשכל – “אבל לא חשוב הגודל, הצורה או איפה הדירה, מה שבאמת חשוב הוא שיש לי משפחה [….]”, ואז מפורט את כל הדברים היפים שיש במשפחה – אבל דווקא שם, בעמוד החשוב עם המסר היפה, יש מעין “מיסגור” של מה שחשוב שיהיה במשפחה, למשל “שאקבל חיבוק בכל בוקר לפני הגן”. ואולי זה לא קורה בכל המשפחות? לפני שנתיים, למשל, אני הייתי יוצאת לעבודה מוקדם בבוקר, בעלי היה מארגן את הילדים ליציאה, והבן הגדול שלי היה מביא את הקטן לגן. או למשל “שכל נשיקה תהיה גדולה ותצא מהלב של אבא ואמא”. אבל מה עם משפחות שאין בהם גם אבא וגם אמא, כמו שמפורט בשאר הספר? בעיני העמוד הזה היה קצת פספוס ויכול להיות שלחלק מהמשפחות הוא קצת פחות יתאים.
סטימצקי הוצאה לאור | כריכה קשה, מנוקד ומאוייר | לגיל הגן

כתיבת תגובה