הלהקה שלי [אהבתי]

הלהקה שלי [אהבתי]

תגיות:
הלהקה שלי / תמר בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles | איורים: רותם טפלו Rotem Teplow
יום אחד, כשבילי שיחקה בבית, היא מצאה קופסה עם תמונות ישנות שרואים בהן אתא אמא שלה מתופפת על תופים עם נגנים נוספים. אמא מספרת לבילי שבעבר היא ניגנה בלהקה. כשבילי מגיעה לגן היא מציעה לחברים להקים יחד איתה להקה, והם מתחלקים בתפקידים. אבל כשמגיע שלב קבלת ההחלטות כמו איזה שיר לשיר – מתגלעים ויכוחים…
“הלהקה שלי” משקפת באופן יפה מציאות יומיומית של ויכוחים ופתירת מחלוקות – בגן וכמובן בכל שלב בחיים. בילי מנסה למצוא פתרונות בעצמה, אך בסופו של דבר הפתרונות לא מחליפים את הדבר האמיתי – נגינה בלהקה עם חברים, תוך הסכמה הדדית והגעה לפשרה שתהיה מוסכמת על כולם.
כמובן שהסוף טוב וכולם משלימים, והמסר של הספר מקסים – גם בכיוון של פתירת מחלוקות, וגם בכיוון של מסרים חיוביים סביב שיתוף פעולה והגעה לפתרון משותף.
האיורים המלווים את הספר ממש ממש יפים ונעימים לעין. אהבתי במיוחד את הדפים בהם בילי מנסה למצוא פתרון לבד, וככל שהיא מתאמצת יותר השיער שלה הולך ויוצא מהקוקיות, מתפרע ומתפזר. הרגשתי שממש מרגישים על בילי את התהליך שלה. בתמונה האחרונה, כשמגיע הסוף הטוב ובילי מצטרפת ללהקה, השיער שלה כבר פזור כמו כשאמא שלה ניגנה בלהקה – סוג של סגירת מעגל יפה.
הוצאת מטר | 32 עמ’ | מאי 2022

כתיבת תגובה