הים ראה/ טום פרסיבל
לסופיה יש דובון ישן ומרופט שהיא מאד אוהבת. הוא היה שייך קודם לאמא שלה ולפני זה לסבא שלה. בשבילה הוא ממש כמו חבר. יום אחד סופיה מאבדת את הדובי בחוף הים. הים מנסה להחזיר את הדובי לסופיה, אבל הוא לא יודע איפה סופיה גרה ולכן הוא ממשיך להשיט את הדובי מחוף לחוף, מנחל לנחל, בתקווה למצוא את סופיה. ובינתיים – סופיה צריכה להתמודד עם האובדן ולהתבגר בלעדיו.
בעמוד האחרון (ספוילר) הדובון מגיע סופסוף ל…נכדה של סופיה, שמראה אותו לסבתא שלה – שמתרגשת למצוא את הדובון אחרי כל כך הרבה שנים. מבטיחה לכם שדמעתי בעמוד הזה (כן, אני רגשנית בטירוף).
הים ראה הוא ספר לילדים בגיל הגן, שמדבר בעצם על התמודדות עם אובדן, והמסר שלו הוא “שום דבר לא הולך אף פעם באמת לאיבוד, אם אתם שומרים אותו בלב”.
אמא של סופיה לא מופיעה בספר במפורש אלא רק בתמונות על הקיר, ויכול להיות שבעצם סופיה מתמודדת כאן גם עם אובדן נוסף – שלא מפורט.
האיורים בספר יפהפיים, ופשוט כיף להסתכל עליהם. יש בהם מין עדינות שמאד מאד מתאימה לאווירה של הספר, ובחירת צבעים מדוייקת בכל עמוד בהתאם לאווירה שלו.
תכלת הוצאה לאור | כריכה קשה, מנוקד ומאוייר | לגיל הגן