הילד שגידל דרקונים / אנדי שפרד (איור: שרה אוגילבי)
מי רוצה לגדל דרקון? או יותר נכון, אם תשאלו את הילדים שלכם, השאלה הנכונה תהיה: מי לא רוצה לגדל דרקון?
אבל מתברר שלגדל דרקון זה יותר מסובך ממה שחושבים, כפי שגילה על בשרו טומס – גיבור הספר – כשלגמרי לגמרי בטעות בקע אצלו דרקון בחדר.
אבל מתברר שלגדל דרקון זה יותר מסובך ממה שחושבים, כפי שגילה על בשרו טומס – גיבור הספר – כשלגמרי לגמרי בטעות בקע אצלו דרקון בחדר.
“הילד שגידל דרקונים” הוא ספר פשוט נהדר. טומס מספר מגוף ראשון על איך בטעות הוא הביא פרי דרקון לחדר שלו בלי לדעת מה זה, ואיך בקע ממנו דרקון, ואיך הוא נאלץ להסתיר אותו מכולם… כל זה כמובן בשילוב אפיזודות משעשעות, דמויות מצויינות והתפתחויות מפתיעות. הספר מאוייר חלקית עם ציורים מעולים, כולל “שפריצים” של קקי דרקונים ברחבי הספר ושוליים שרופים בכאילו…
אחד הדברים שנהניתי מהספר זה הריאליסטיות שלו. כן כן, זה ספר פנטזיה עם דרקונים, ברור שהוא לא ריאליסטי, אבל הדמות של טומס היתה ממש אמיתית, והגיבה כמו שילדים אמורים להגיב בכל מיני סיטואציות, ולא כמו שגיבורים-מושלמים-של-ספרים מגיבים. והוא מתייחס גם לצדדים הפחות נוחים של גידול דרקונים ממש כמו חיית מחמד אמיתית.
הספר מומלץ לנוער צעיר ומתאים בעיני בערך מכיתה ג’ עד ו’, פלוס מינוס, תלוי ברמת הילד (רוב הספר לא מנוקד). החסרון העיקרי בעיני בספר זה שהוא קצר מדי (רק כ200 עמודים) ואני ממש ממש רוצה לקרוא את ההמשך, שאמור גם לצאת מתישהו בעברית, אבל אני לא יודעת מתי.
ועכשיו בא לי לגדל דרקון.
אגם הוצאה לאור | 215 עמ’ | כריכה קשה | תרגום: מיכל כהן