הטבעיים / ג׳ניפר לין ברנס
על מה הספר?
לקאסי בת ה-17 יש מומחיות נדירה של פרופיילינג, שהיא פיתחה עם השנים. ממש כמו שרלוק הולמס, היא יכולה לראות קצה כובע וזנב מעיל ולהבין המון על האדם – גם אם לא תמיד היא מבינה איך המוח שלה פועל. יום אחד ה-FBI מציע לה הצעה שאי אפשר לסרב לה: להצטרף לתוכנית סודית של צעירים עם כישורים ייחודיים דומים לשלה, שעוזרים לפענח חקירות ישנות. עבור קאסי זו הזדמנות מעולה להתרחק מהמשפחה החונקת שהיא מעולם לא הרגישה חלק ממנה, וגם – אולי – להצליח לגלות מי רצח את אמא שלה לפני חמש שנים.
מה חשבתי עליו?
אחרי סדרת משחקי הירושה הגעתי לספר עם ציפיות גדולות, ואיזה כיף שהוא עמד בהם!
קודם כל חשוב להבהיר שלא מדובר בספר על-טבעי. כמו שנרמז משם הספר, מדובר באנשים טבעיים לחלוטין עם כשרונות נדירים.
זהו ספר מתח-רצח-תעלומה לכל דבר, רק שבמקום שהבלש יהיה במרכז – חבורה של צעירים כשרוניים פותרים את המקרה.
הספר נע בין נקודת המבט של קאסי בגוף ראשון (רוב הספר), לבין הבלחות של נקודת המבט של רוצח סדרתי שמושך את תשומת לב הFBI. אני לא יכולה להגיד שהטוויסט היה מפתיע בצורה חריגה, אבל כל הדרך עד לשם היתה מצויינת, מותחת, סוחפת ומהנה. סיימתי את הספר בערב אחד וממש הרגשתי את האדרנלין כשסיימתי.
קאסי עצמה בת 17, וארבעת הצעירים האחרים ששייכים לתוכנית הם בגילאים דומים פחות או יותר, כך שלכאורה מדובר בספר נוער בוגר. מצד שני, יש בו לא מעט אלימות גרפית של תיאורי גופות, השחתת גופות ועינויים – כך שזה די גבולי מהבחינה הזו.
גם כאן, כמו במשחקי הירושה, יש משולש אהבה קטן. אבל משאר הבחינות מדובר בספר שונה לגמרי: אין כאן סיפור סינדרלה, ורוב הסיפור באמת מתמקד בתעלומה הבלשית שבספר.
למרות שמשום מה לא כתוב על שדרת הספר את המספר ״1״, בתקציר הגב מצויין שהוא הספר הראשון בסדרה, וטוב שכך. כי אני באמת באמת רוצה לקרוא עוד ספרים כאלו.
טריגרים ותכנים רגישים
בספר יש רוצח סדרתי שחוטף, מענה ומשחית גופות. לפעמים יש גם מעט תיאורים, והרבה תיאורים של דם.
בנוסף, כחלק מההכשרה של קאסי היא נחשפת לפשעים ישנים כך שאנחנו שומעים תיאורי מקרה מהעבר שכוללים חטיפה, חטיפת ילדים, רציחות שונות ועוד.
זה לא ספר שהייתי מביאה בקלות דעת לגיל תיכון – אלא אם מדובר במישהו שכבר רגיל לספרים מהסוג הזה.
מבחינת מיניות – לא זכור לי שהיה שם משהו מעבר לנשיקה.
הוצאת ידיעות ספרים | 287 עמ׳ | תרגום: אורה דנקנר | ינואר 2026
