החרקנים [אהבתי]

החרקנים [אהבתי]

תגיות: ,
  • קטגוריה:ספרים
החרקנים / טום פלטשר
לוסי קמה בבוקר ומגלה שאמא שלה נעלמה (אבא שלה עזב כבר כמה חודשים קודם). היא מנסה להבין מה קורה, ואז מגלה שהיא לא היחידה: כל המבוגרים בעיר נעלמו. חלק מהילדים מבוהלים ובוכים, חלקם מאושרים מהחופש הפתאומי, ולוסי בת ה11 מוצאת את עצמה בתפקיד האחראית שמנסה להשליט סדר ולפתור את התעלומה: לאן נעלמו כולם ולמה? עד שלילה אחד היא מגלה שמתחת למיטה שלה חיים יצורים מגעילים במיוחד בשם חרקנים, שכנראה יש להם קשר למה שקרה!
החרקנים הוא ספר חמוד ומשעשע לנוער צעיר. הסופר שובר את הקיר הרביעי שוב ושוב ופונה לקוראים, בעיקר מזהיר אותם לפני קטעים “מפחידים במיוחד” שעומדים לקרות – מה שבדרך כלל מוציא את כל העוקץ והופך את הספר להרבה יותר משעשע ולא מפחיד (בן ה9 וחצי שלי התלונן שהספר לא מפחיד בכלל למרות שהסופר אומר שהוא מפחיד). בעיני זה גאוני.
החרקנים הם יצורים שאצלם הכל הפוך – הם נהנים מזבל ולכלוך, הם בוכים במקום לצחוק, וכל עולם המושגים שלהם מעוות. בצורה עלילתית והומוריסטית, מוכנסים כאן גם מסרים סמויים על כמה חשוב לשמור על הסדר והניקיון ולקחת אחריות גם בלי מבוגר שיעמוד לנו על הראש. אבל בניגוד לספרים אחרים שמנסים להטיף ולחנך עם פטיש 5 קילו על הראש, כאן הכל מוכנס מאד בעדינות ובצורה יפה.
רק קטע אחד קטנטן שלא אהבתי זה שכשאבא של לוסי נעלם חצי שנה קודם לכן (מה שמתברר בהמשך כקשור לעלילת החרקנים כמובן), השכנים מרכלים שהוא בטח ברח עם אישה אחרת. זה באמת קטע קצרצר של שורה או שתיים אבל הוא הפריע לי קצת.
הספר מלא בדמיון פרוע ומלווה באיורים שבעיני הם ממש נהדרים. הוא לא מנוקד (לפעמים יש מילים מנוקדות פה ושם) אבל עם כריכה קשה. הספר מוגדר פחות או יותר לגיל 9-12, ויכול להתאים לכל ילד שיכול לקרוא בלי ניקוד והוא לא רגיש או פחדן מדי לספרים שיש בהם חלקים מותחים של סכנה.
אגם הוצאה לאור | תרגום: עפרה אביגד | 260 עמ’ | יולי 2022

כתיבת תגובה