החיים על פי ינון – החופש הגדול / נדב נווה (איורים: נעמה להב)
החופש הגדול הגיע וינון צריך למצוא לעצמו תעסוקה. בין המריבות עם אחותו והמשחק עם חברים, מגיע מחנה הקיץ של תנועת הנוער – הזדמנות מצויינת לצאת מהשגרה, לבלות עם חברים, ולחזור הביתה עם חוויות וסיפורים.
סדרת “החיים על פי ינון” כנראה מוכרת לרוב הדתיים שכאן, וזהו הספר השלישי שיוצא בסדרה – אם כי אפשר בהחלט לקרוא אותו גם ללא האחרים. יש בספר דמויות עבר שחוזרות, כמו פיני חובב הג’וקים, וכמובן דובי חברות הטוב (והקצת סתום) של ינון, אבל אין צורך בקריאה מוקדמת כדי להבין את הדמויות.
הספר משעשע וחמוד, כולל המון שטויות אבל עדיין מצליח להישאר חינוכי. העיצוב מאד מאד מזכיר את “יומנו של חנון” (יומן, כתב עגול, סגנון האיורים בקו דק, פשוט וקריקטוריסטי), אבל בעוד סדרת יומנו של חנון נחשבת לרדודה בעיני הרבה הורים – ביומנו של חנון אין בעיה כזו. היא מצליחה לשלב בין הומור שטותי שידבר ללב הילדים, יחד עם מסרים יפים וטובים בין השורות.
החיים על פי ינון הוא גם מדור קבוע בעיתון אותיות וילדים, אבל בניגוד למדור שבו בכל גיליון יש סיפור קצר ללא קשר לגיליון הקודם – הספר הוא ספר אחד עם עלילה ולא סיפורים קצרים. כך שגם ילדים שקראו את המדור בעיתון בקביעות ובאדיקות של מעריצים – יוכלו לקרוא את הספרים בלי בעיה, כי לא מדובר באסופת הטורים אלא בעלילה חדשה.
מי שחד עין אולי ישים לב לכיפות של הילדים בכריכה – אז אכן הכותב הוא דתי, וגם הילדים בספר הם דתיים (מוזכר למשל שהם התפללו תפילת שחרית במחנה, או שבאיורים רואים אמא עם כיסוי ראש), אבל מעבר לזה – הוא מתאים לילדים מכל מגזר ומכל מין.
(בסקירה זו נעזרתי בשלושת הילדים הגדולים שלי שכבר הספיקו להתנפל על הספר לפני, וסייעו בתובנות על הספר בהשוואה לעיתון ולספרים הקודמים שלא קראתי).
ידיעות ספרים שאוהבים | יסודי ומעלה | יולי 2021 | 157 עמ’