החיים הם לא ריטריט / מאיה שרון וולף

על מה הספר?

ג׳מה היא אישה בת כ-50, אמא לילדים שבגרו, שעוברת שינוי פנימי בתקופת הקורונה. היא מתחברת מחדש לשורשים הרוחניים שלה, לשרוואלים והחולצות הצבעוניות, ומתחילה לטפל באנשים בשיטה אלטרנטיבית שהיא פיתחה. הכל נראה לה מושלם. כשכל החיים שלה מתהפכים ברגע אחד, היא צריכה להבין מחדש מי היא ומה היא רוצה באמת.

מה חשבתי עליו?

הגעתי לספר הזה בעיניים עצומות ומוח פתוח. ידעתי באופן מאד כללי על מה הוא וידעתי שאולי הוא לא יקלע בדיוק לז׳אנרים הרגילים שאני קוראת, אבל החלטתי לתת לו צ׳אנס בכל זאת.

כבר בעמוד הראשון שמתי לב כמה מאיה כותבת נהדר. כתיבה קולחת, קלילה וכיפית, עם שביב של ציניות.

ג׳מה, גיבורת הסיפור, היא פחות או יותר ההפך ממני. אני אישה רציונלית, סאחית, מתכנתת, פרו-מדע ופרו-חיסונים. ג׳מה מחוברת לכל העניינים הרוחניקיים ושיטות אלרטנטיביות, לא התחסנה בקורונה (בניגוד לשאר המשפחה), ולא מאמינה בממסד ובתעשיות ״שרק רוצות כסף״. למרות כל ההבדלים התהומיים בינינו, לא יכולתי שלא להתחבר אליה במובן הנפשי: במקומות בהם אנשים אחרים מאשימים את כל העולם והופכים להיות קורבן, ג׳מה לומדת איך לצאת מהפוזיציה הזו ולהסתכל על דברים בצורה שונה. כבר בתחילת הספר ג׳מה מראה סימנים חזקים של אופי כזה, אבל הוא הולך ומתחזק עם האירועים שקורים בספר.

רגע לפני שג׳מה נתנה פקודת קניה, היא החליטה להתייעץ עם גורם שיתכלל את כל המשתנים המורכבים. היא הוציאה את המטוטלת מהמגירה, שטפה אותה במי מלח וייבשה אותה.

באופן כללי, זהו ספר פרוזה שמדבר לא מעט על לקיחת אחריות ובחירה בבחירות שלנו. הכי קל לתת למטוטלת לבחור עבורנו אם לבצע השקעה כלכלית מורכבת, אבל בסופו של דבר התוצאות – לכאן ולכאן – יהיו עלינו, ולא נוכל להתחמק מהתוצאות של הבחירה הזו. הספר גם מדבר על שינוי (פנימי וחיצוני) ועל האומץ לקחת את הצעד והיוזמה לשינויים בחיים שלנו.

הספר מדבר גם על פרופורציות, סדרי עדיפויות בחיים וחמלה כלפי האחר. הרבה מהדמויות בספר מתחילות עם השקפה מאד ספציפית על נושאים שונים, אבל עוברות תהליך שגורם להן לראות דברים בצורה שונה לגמרי. להיות פחות שיפוטיות, לראות גם את הצד השני.

הרבה מהספר מתעסק בחוויות רוחניות שונות, לפעמים עם קצת ביקורת צינית:

ביום השלישי הגיעה שעתה היפה של צפרדע הקמבו […]. מדובר בצפרדע נאה בצבע ירוק-ליים ובטן ובהירה בגווני שמנת. בנוסף לצורתה החביבה, היא מפרישה מעורה רעלן כהגנה נגד טורפים. סגולה מרשימה נוספת היא יכולתה לחלץ מארנקם של התיירים זרם של מזומנים.

למרות שהספר די קצר, פחות מ300 עמודים, הוא מתרחש במשך לא מעט זמן – יותר משנה (לפחות). בחלקים מסויימים הרגשתי שקפצו קצת מהר קדימה, ובאחרים הרגשתי שלפעמים קצת דורכים במקום, אבל סך הכל רוב הספר היה בקצב טוב. למרות שהספר קצת חורג מהז׳אנרים הרגילים שלי, קראתי אותו די מהר ונסחפתי איתו. הוא מצליח לגעת ולרגש בדיוק במקומות הנכונים.

עמוד התודות בסוף הספר שימח אותי. אפשר לראות רק לפי הרשימה הארוכה והמפורטת, על התחקיר העמוק שנעשה עבור הספר הזה, במגוון נושאים. בעיני זה ממש חשוב ומוסיף הרבה נקודות לספר.

טריגרים ותכנים רגישים

צריכת פטריות וסמים (לא בהזרקה), חוויות פסיכדליות.

יש התייחסויות למין ופוליאמורה – אבל מעט מאד תיאורים גרפיים.

יש כמה אירועים שקורים סביב ה7.10 – זה היה באמת החלק הכי קשה בספר אז קחו בחשבון מראש.

הוצאה עצמית | 263 עמ׳ | אוקטובר 2025