הגופה בחדר הספריה / אגתה כריסטי
המשרתת של מר וגברת בנטרי מעירה אותם בבהלה בבוקר – יש גופה בחדר הספריה, של נערה צעירה ולא מוכרת. מי היא? מי רצח אותה? ואיך היא הגיעה לבית שלהם? המשטרה נחלצת לעזרה, ואפילו מתייעצים עם סר הנרי – ראש הסקוטלנד יארד לשעבר – שמזעיק את גברת מארפל, אותה הוא הספיק להכיר בספר “תעלומת 13 המדרגות”. גם גברת בנטרי בעצמה מזעיקה את גברת מארפל מהצד שלה, במטרה לטהר את שם בעלה.
הספר עצמו הוא לא הכי טוב שקראתי של כריסטי – אני חושבת שעודף הדמויות הגבריות והשמות פשוט בלבל אותי ואיבדתי את עצמי ביניהן. או שסתם לא הייתי מרוכזת. פתרון התעלומה מפתיע כרגיל.
היה נחמד לפגוש את סר הנרי פעם שלישית ברציפות – אחרי מודעת רח ו”13 המדרגות”. אין צורך לקרוא את הספרים לפי הסדר, וגם כשסר הנרי מדבר עם מארפל על הפעם האחרונה שנפגשו (הסיפור האחרון ב13 המדרגות) – הסיפור הוא ללא ספוילרים, חוץ מהספוילר הלא באמת ספוילרי שגברת מארפל הצליחה לנחש את הרוצח נכון.
שני קטעים שאהבתי במיוחד בספר הם הפתיחה – בה המשרתת מעירה את הזוג והם עפוצים וחצי ישנים ומנסים להבין אם הם חלמו או לא, כי זה לא הגיוני שתהיה גופה בספריה, וזה מטורף מדי בשביל שהם אשכרה יקומו מהמיטה לבדוק. והקטע השני – בו הזקנות הרכלניות בשכונה מתחילות לספר על הרצח אחת לשניה, ומסיפור לסיפור מושמטים פרטים מסויימים ומתווספים אחרים עד שהסיפור שונה לגמרי מהמקור. זה כל כך משעשע וכל כך נאמן למציאות, וכריסטי הצליחה כרגיל לקרוץ לצופה בצורה מעולה ומשעשעת.
הספר עדיין לא יצא במהדורה חדשה, אז הוא עם דפוס מיושן ומטושטש, תרגום לא מדהים בכלל ועם טעויות. זה גם הקשה על חוויית הקריאה.