האחיות – סוכנות בילוש / ג’יימס פטרסון, קנדיס פוקס

על מה הספר?

רונדה בירד היא עורכת דין בת 38 שעובדת עם נוער פושע. יום אחד החיים שלה מתהפכים כשהיא מגלה שאבא שלה נפטר והשאיר אחריו בית ענק, מיליוני דולרים לא חוקיים, ו… בת. אחות חורגת בת 15. ולא רק זה, אלא שהיא גם מקבלת את האפוטרופסות עליה.
שתי האחיות לא יכלו להיות יותר שונות אחת מהשנייה – בייבי, האחות הצעירה, מתגלה כאושיית רשת מפונקת, מרדנית ועצמאית מדי, בעוד רונדה מנסה למצוא את מקומה כאמא / אחות גדולה ואחראית. אבל בזמן שהן מנסות לסדר את הבלגן שאבא שלהן השאיר, מתברר שקרטל סמים נמצא בעקבותיהן.
במקביל, חבורת נערים עשירים, מפונקים ומשועממים, פורצים לבתים ופוגעים באנשים. עד שהם התעסקו עם האיש הלא נכון, שיוצא חזרה לצוד אותם ולנקום בהם.
מהר מאד שתי העלילות מתנגשות אחת בשנייה…

מה חשבתי עליו?

קודם כל חשוב לי להבהיר, למרות השם המטעה – לא מדובר בספר בילוש, אלא במותחן פשע.
ברגע שראיתי שיוצא ספר מתח של ג’יימס פטרסון, שמחתי מאד. קראתי כמה וכמה ספרים שלו, חלקם הוא כתב לבד וחלקם עם אנשים נוספים, והרגשתי שרמת הכתיבה שלו לא אחידה, והסגנון לא אחיד. היו לו ספרים טובים (בלתי נראה), ספרים סבבה (שופט תחת אזהרה) וספרים שקיללתי את הרגע שלקחתי אותם מהספריה (ג’ק וג’יל אני מסתכלת עליך). קיוויתי מאד שהספר יהיה מהטובים שלו.
ואז קראתי שתי סקירות שליליות עליו, ומצד שני שמעתי גם דעה חיובית מחברה שנהנתה ממנו. החלטתי לתת לו צ’אנס, ואני ממש שמחה על זה – כי פשוט נהניתי ברמות!!!

למרות שמדובר במותחן אלים ויש בו חלקים לא קלים של התעללות פיזית והרבה מאד רוע טהור (למשל בריונים שמכניסים מכות רצח לילד בן 10), יש לו גם וייב קליל ואפילו קצת קומי מדי פעם, והמעבר ביניהם עובר ממש חלק. יש לא מעט התמקדות ביחסים הנבנים בין שתי האחיות – אבל זה לא הפך את הספר לספר דרמה מרגש וקיטשי, אלא הכל היה תוך כדי עלילת אקשן מותחת וקצבית, והניגוד ביניהם רק הפך את הכל ליותר מטורף.

מאחר ולא מדובר בספר בלשות – אין כאן אלמנט של מסתורין ומציאת הפושע (“מי עשה את זה”), אלא איך רונדה ובייבי עומדות לצאת מכל התסבוכת, ומי מהרעים (משני הצדדים) ישרוד. זה ספר שממש אפשר לדמיין אותו הופך לסרט.

לספר אמנם יש סוף סגור לעלילה הספציפית הזאת אבל הוא מסתיים בטעם של עוד, ומתברר שזה גם ספר ראשון בסדרה. אני מקווה מאד שספרים נוספים יתורגמו ושהם יהיו מוצלחים גם.

רק פספוס אחד קטן: הכריכה ממש מהממת, מקורית ומזמינה לקרוא, אבל שתי הצלליות שנבחרו לכריכה לא מתאימות בכלל לספר, שבו רונדה היא אישה שמנה, מתאגרפת עם ווייב מאד “קולי” – ממש לא בחורה צעירה בחליפה וקוקו.

טריגרים ותכנים רגישים

יש הרבה אלימות – אין אמנם פירוט מזעזע כמו איברים כרותים, אבל כן יש סצנות קשות נפשית של התעללות פיזית והשפלות, כולל ילדים, ויש סצנות של רצח של נערים / על ידי נוער. חלק מהסצנות קצת קשות לבליעה כי האלימות נובעת נטו מרוע, ולא מתוך ניסיון לנצח את הרעים.

הוצאת מודן | תרגום: רנה ורבין | 358 עמ’ | ינואר 2025

לרכישה בהנחה באתר realbooks