דבר רודף דבר / ג’ודי טיילור

למי מתאים?

חובבי ספרי אקשן והרפתקה מתובלים בהומור.

על מה הספר?

מכון סיינט מרי הוא מכון לחקר ההיסטוריה. נשמע תמים, נכון? מתברר שמאחורי המסווה שלו הם באמת חוקרים שם היסטוריה – פשוט בזמן שהיא קורית. או במילים אחרות: למכון סיינט מרי יש את הטכנולוגיה לבצע קפיצות מסע בזמן וכך לצפות באירועים היסטורים שונים בזמן אמת. ד”ר מקסוול ההיסטוריונית מגיעה לשם לראיון בלי לדעת מה מצפה לה, אבל מתברר שזה המקום המושלם עבורה. מהרגע שהיא מתחילה לעבוד שם היא מגלה עולם מופלא של אקשן, בלגן, פיצוצים, אנשים נפלאים (ברובם), שיעורים מסעירים, וכמובן המון הזדמנויות לראות את ההיסטוריה כמו שהיא היתה באמת. ככל שעובר הזמן היא מגלה שמתחת לפני השטח יש עוד סודות שעומדים לצוץ…

מה חשבתי עליו?

דבר רודף דבר הוא ספר כיפי ומהנה שמלא באקשן והוא קצבי, מסעיר ומותח. וגם מצחיק.

“אתה רוצה שאני אנהג קצת?”
“לא. אני בוחר בחיים.”

לצד ההומור והקלילות יש בספר גם כמה אירועים כבדים יותר וקצת התעמקות פילוסופית ומוסרית: כשההיסטוריונים קופצים בזמן הם אמורים להיות על תקן צופים בלבד, ולפעמים נקלעים לדילמות מוסריות קשות כשהם צריכים לבחור בין להציל אנשים ממוות (למשל באירוע שריפה המוני) לבין להישאר מחוייבים לתפקידם ולשמירה על ההיסטוריה.

למרות שזהו ספר על מסע בזמן, המדע הבדיוני שיש בו מינימלי מאד. אין כמעט התעסקות בטכנולוגיה המדעית, בפרדוקסים של מסע בזמן, במושגים מדעיים, ובכל מה שהתרגלתם אליו בספרי מד”ב אחרים. יש התייחסות מינימלית למה שחייבים בשביל הספר (למשל – אם תסעו אחורה בזמן ותנסו להשפיע על אירוע משמעותי, ההיסטוריה כנראה תהרוג אתכם כדי למנוע עיוות של ציר הזמן), אבל אין העמקה בזה. באחד המקומות יש גם התייחסות לפרדוקס הלולאה, וזה די מסתכם ב”עדיף שלא לחשוב על זה”. רוב הספר מתמקד בעלילה עצמה: האקשן, המתח וההרפתקה.

יש בספר הרבה דמיון רעיוני לספרי הנוסעים בזמן מאוקספורד של קוני ויליס – במיוחד לספר “שלא לדבר על הכלב” שגם הוא משלב קלילות והומור לצד מסע בזמן. עם זאת, העלילה שונה לחלוטין. ספר יום הדין הוא יותר רומן היסטורי כבד מאשר ספר מד”ב, והספר שלא לדבר על הכלב הוא קליל והומוריסטי אבל גם הוא ברובו מתרחש בעבר ומכיל הרבה יותר מדע בדיוני עם התעמקות בפרדוקסים בזמן, השפעה על צירי זמן וכו’. בספר דבר רודף דבר, ההתמקדות היא לא בעבר ובהיסטוריה ולא במדע הבדיוני אלא בעיקר בהתרחשויות בסיינט מרי, הדינמיקה בין הדמויות, ההרפתקאות שלהם ונסיונות ההישרדות – כולל סצנות אקשן מעולות. החלק ההיסטורי שולי בדיוק כמו החלק העתידני של המדע הבדיוני.

למרות שמדובר בספר של ספרים בעלמא – הוצאה שמתהדרת בלא מעט ספרים רומנטיים – בספר הזה אל תצפו להרבה רומנטיקה. היא קיימת, אבל היא לא במרכז הספר.

משהו שקצת הפריע לי בספר זה שלא הצלחתי להבין את הגילאים של הדמויות – אבל מתברר שבסוף הספר יש רשימה של הדמויות עם תיאור קצר של מראה, תפקיד וגם גיל. ממליצה לכם להיעזר בו אם הלכתם לאיבוד בסבך הדמויות.

יש בספר גם חורים באמינות – למשל איפה מכניסים בפוד מנות קרב ל3 חודשים וכמה גדול היה צריך להיות מיכל המים? אבל בגלל שזה ספר קליל שבאמת יותר נוטה לאקשן והומור מאשר מדע רציני, סלחתי על החורים האלה. יש עוד כמה דברים קטנים שהפריעו לי אבל לא יכולה לפרט מחשש ספוילרים. בכל אופן ההנאה שלי מהספר היתה גדולה יותר מהחלקים שהפריעו לי ולכן זה לא מאד משמעותי בעיני.

הספר הוא ראשון בסדרה אבל עומד בפני עצמו. כרגע ההוצאה לא מבטיחה שתתרגם את הבאים – אבל לספר יש סוף יחסית סגור כך שאין שום בעיה לקרוא אותו כמו שהוא גם בלי הספרים הבאים.

שורה תחתונה

אני אהבתי את הספר ונהניתי ממנו מאד, היו חלקים שהייתי מרותקת במתח מה יקרה, וגם צחקתי בכמה וכמה מקומות. הוא לא מושלם אבל בהחלט כיפי ואני ארצה לקרוא עוד ספרים בסדרה אם יתורגמו. בואו עם הציפיות הנכונות (ספר אקשן הומוריסטי, פחות מד”ב / היסטורי / רומנטי), ואני מקווה שגם אתם תהנו כמו שאני נהניתי.

טריגרים ותכנים רגישים

יש כמה וכמה סצנות של תיאורי פציעות קשות, קרבות ומוות. ממליצה לכם לא להיקשר רגשית לאף אחד.

יש סצנה של כמעט תקיפה מינית – זה נעצר בזמן (כלומר לא קורה כלום בפועל) אבל הסצנה מוצגת בצורה די מבהילה.

יש כמה סצנות של מפגש מיני מתמשך שחלקו גם די מפורט גרפית.

יש כמה סצנות של התמודדות נפשית עם טראומה.

ספרים בעלמא | תרגום: מיכל קרייטלר | 383 עמ’ | מרץ 2025

לרכישת הספר עם קופון הנחה