ג’ים הרעב [ככה ככה]

ג’ים הרעב [ככה ככה]

תגיות:

ג’ים הרעב / לורל סניידר | איורים: צ’אק גרונינק
ג’ים התעורר בבוקר וגילה שהוא מרגיש מאד מאד… חייתי. ורעב. הוא טורף את אמא שלו, אנשים ברחוב, וכמעט כל מה שהוא מוצא בדרך. הוא לא מתכוון לפגוע באחרים אבל הבטן המקרקרת שלו לא מאפשרת לו לעצור…
אל תדאגו, סוף הסיפור טוב, וג’ים חוזר להיות ילד רגיל עם רעב לפנקייקים ולא לאנשים, ואמא שלו חיה וקיימת והכל קרה בדמיון.
דחיתי את הסקירה הזו הרבה זמן כי ממש התלבטתי מה לכתוב על הספר.
מצד אחד – הוא מעלה נושא מאד חשוב – בין השורות אפשר להבין שמדובר בהאנשה של קשיי התנהגות או קשיי ויסות רגשי. ילדים שיש להם דחפים שונים בלתי נשלטים ובדרך הם פוגעים במי שסביבם, בלי כוונה. ספר כזה יכול לעזור מאד לשים לילד מראה, לאפשר לו דמות להזדהות איתה, ולהשתמש בסיפור ככלי טיפולי.
מצד שני – מדובר בספר שמעוצב כולו לגילאי הגן: כריכה קשה, קצר, מנוקד, מאוייר. ואני לא לגמרי בטוחה שילדים בגיל הגן יצליחו להבין את ההשוואה והאנשה שבספר, ואולי הוא דווקא יפחיד אותם – במיוחד בחלק שג’ים טורף את אמא שלו במטבח.
יכול להיות שהספר יתאים לילדים יותר בוגרים, בליווי תיווך של מבוגר שידבר איתו על הנושא. במקרה כזה, הספר יכול להיות מושלם.
האיורים של צ’אק גרונינק מקסימים, והספר כולו מאד נעים לעין, בצבעי וינטייג’ רגועים שלא מעמיסים עוד יותר על החושים של הילד.
תכלת הוצאה לאור | 54 עמ’ | מאנגלית: דנה טל | כריכה קשה, מאוייר ומנוקד

כתיבת תגובה