בריגדות הרפאים / ג’ון סקאלזי
בריגדות הרפאים הוא סוג של ספר המשך למלחמת האדם הזקן.
בספר “מלחמת האדם הזקן”, הכרנו את צבא המושבות וגם את יחידת הכוחות המיוחדים המתכנה “בריגדות הרפאים”, ואת ג’יין סייגן – אחת הנשים בבריגדות הרפאים. בספר הזה אנחנו מפסיקים לעקוב אחרי ג’ון פרי (הוא מוזכר פעמיים או שלוש) ועוברים לג’יין סייגן.
צבא המושבות מגלה שמדען חשוב זייף את מותו וערק לצד השני. הם חושבים על תוכנית מסוכנת כדי לפתור את הבעיה, ונעזרים בחייל של הכוחות המיוחדים – ג’ארד, שהוא הגיבור של הספר.
הספר, כמו מלחמת האדם הזקן, משלב מתח, אקשן, הומור ורגש, ובצורה מאד מוצלחת. בניגוד לספרים קלישאתיים אחרים ששם המסגרת ידועה מראש, כאן הספר לא נופל לקלישאות ואף פעם אי אפשר לנחש לאיזה כיוון הספר ימשיך בפרק הבא.
“מעניין אותי מה הביא את שניכם לקרב יריות” אמרה סייגן.
“הוא עמד להרוג אותי, ואני לא רציתי למות”, אמר קיינן.(אחד הדיאלוגים ששעשעו אותי)
הספר נוגע לא מעט בשאלת הבחירה החופשית של האדם, ועוד יותר כשמדובר בחיילים של צבא הכוחות המיוחדים, שבעצם הונדסו גנטית בהתאמה ללחימה ונולדו במיוחד עבור הצבא, ואף אחד מעולם לא שאל אותם האם הם רוצים בזה. הספר מתייחס גם לא מעט לעצם העובדה שהם לא חיילים אנושיים רגילים כמו שאר צבא המושבות, ונותן הרבה חומר למחשבה על היכולת שלנו לקבל את השונה, עם הקבלות למפלצת של פרנקנשטיין ורפרנסים רבים נוספים ליצירות מוכרות מאייזק אסימוב ועד המשחק של אנדר.אמנם רוב הספר לא באמת קשור לספר הקודם ועומד בפני עצמו, אבל הוא כן נותן סוף מתוק לספר הקודם וגם עושה לו מספר ספוילרים ולכן מומלץ לקרוא לפי הסדר.הספר יצא בהוצאת ינשוף. התרגום סביר אבל מדי פעם התפלקו טעויות הגהה או תרגום מוזר כמו הבחירה התמוהה לנקד את “המלך בבר” כ – בֶּבֶּר. אבל בכל מקרה אופוס הוצאה לאור כבר הכריזו שהם הולכים להוציא מחדש את כל הסדרה (מלחמת האדם הזקן, בריגדות הרפאים, והספר השלישי שעוד לא תורגם לעברית) אז אני מקווה שהפעם יהיה יותר טוב, וגם כריכה מתאימה יותר (על הכריכה מופיע אדם כחול אבל הכוחות המיוחדים הם בכלל ירוקים).
למי הספר מיועד: בעיקר למבוגרים.
אלימות בספר: יש לא מעט אלימות, מדובר בחיילים בצבא אז יש הרבה אנשים שמתים ולא תמיד בדרך יפה במיוחד.
מיניות בספר: אין יותר מדי תיאורים גרפיים אבל בהחלט יש התייחסויות למין וסצנה אחת של מין מרובה משתתפים.