אני כאן! / חוה ניסימוב | איורים: מריאנה רסקין

אלה היא עולה חדשה, בחיפה בתקופה שאחרי קום מדינת ישראל. אביה מת במלחמה ואמה עדיין לא חזרה. היא מתחברת לאילנה, ילדה מכיתה גבוהה יותר, והם מגלות יחד על אלכס – עולה חדש, הומלס, שזקוק לעזרתן. יחד הן מצליחות לארגן לו סיוע ולשקם אותו.

חוה ניסימוב היא סופרת שכותבת פרוזה ושירה, וספריה זכו לפרסים. הספר “אני כאן” מביא לקורא הצעיר עלילה על חברות ועזרה, על רקע מדינת ישראל הצעירה והנבנית, מדינה של כור היתוך וקיבוץ גלויות. האיורים שמלווים את הספר יפים מאד ומתאימים לאווירה.

עם זאת, לא הצלחתי כל כך לאהוב ולהתחבר לספר.

• הספר מסופר בצורה מאד ילדותית, עם פונט גדול, כריכה קשה, איורים והוא די קצר (כ130 עמ’) – אבל הוא לא מנוקד. לא לגמרי ברור מי קהל היעד שלו. יש לו את כל הסממנים של ספר לראשית קריאה, אבל בגיל הזה רוב הילדים עדיין צריכים ניקוד.
• בספר יש מסרים מאד בעייתיים. הילדות מתחברות עם אדם זר ביער הכרמל שחי במערה – בקלות הסיפור היה יכול להיגמר אחרת. כמו כן, באיזשהו שלב הן גונבות בשבילו אוכל מהמכולת של הדוד ומתלבטות אם מותר לעשות מעשה רע בשביל כוונה טובה. בנקודה הזו לפחות יש התייחסות של הדוד לאחר מעשה שאומר שחבל שהן לא אמרו לו מראש כי הוא היה תורם דברים, ושלא צריך לעשות מעשים כאלה. ועדיין בעיני זה בעייתי כי יש תחושה שהגניבה היתה מעשה שראוי לשבח.
• הספר מסופר על רקע היסטורי, אבל אין שום הסבר לקורא הצעיר על מושגים היסטורים. אלה מציינת ש”אנחנו בצנע”, אבל מי מהקוראים ידע מה זה צנע? או, למשל – הילדים צוחקים על הקרחת של אלה שעשו לה בגלל כינים, ואם בן ה8.5 שלי היה קורא את הספר הוא בטח היה מגיע אלי מבועת מחשש שאם יהיו לו כינים נעשה לו קרחת, בלי לדעת שזה תהליך שכבר לא מקובל היום.
• העלילה עצמה לא לגמרי מובנת. למה של אלה עדיין במלחמה ולא עם אלה? איך אלה הגיעה לארץ וגרה עם דודים שלה? אין שום רקע לסיפור של אלה.
• השמות מאד מבלבלים. אלה, החברה אילנה, והדודה הלינה. למה לבחור ככה?

טל-מאי – ידיעות אחרונות | 128 עמ’ | אוגוסט 2021