
אמילי ממולד ירח / ל.מ. מונטגומרי
אמילי היא נערה בת 11, יתומה מאם, שגדלה עם אביה. אך כבר בפרק השני או השלישי אביה נפטר משחפת והיא עוברת לגור עם קרוביה במקום שנקרא “מולד ירח”. אמילי מתבגרת ולאט לאט מוצאת את מקומה במרקם המשפחתי.
את ל.מ. מונטגומרי אתם כבר מכירים מסדרת “האסופית” האלמותית, וגם אמילי שלנו לא רחוקה מאן שרלי: היא נערה צעירה ויתומה, אופטימית ודרמטית, מלאת דמיון ויצירתיות, ומאד לוקחת ללב אם בטעות פגעה במישהו. אבל היא גם לא בדיוק אן שרלי, היא פחות חצופה ממנה, ואוהבת להשקיע את רוב זמנה בכתיבת שירים. וגם לא ג’ינג’ית!
“אמילי ממולד ירח” מביא בפנינו סיפור התבגרות מרגש בסגנון אן שרלי, עם דודה אליזבת בתפקיד מרילה ודודה לורה בתפקיד מתיו. אך עם זאת, בעוד אן מוקפת בעיקר בדמויות שלמדנו לאהוב – אמילי מוקפת בהרבה דמויות שבעיניים מודרניות הן די מחרידות: המשפחה שרבה מי לא יקח את אמילי כי אף אחד לא רוצה אותה. הדודה רבתא שמשלחת את אמילי מוקדם מהצפוי כי “נמאס לה”. המורה שמשפילה את אמילי באופן קבוע. ד”ר ברנלי שמתנכר לבתו אילזה. דין פריסט בן ה36 שרואה באמילי בת ה13 כלה עתידית עבורו. כל אלו דמויות שלא היו נכתבות בשום אופן בספר מודרני היום כדמויות לגיטימיות.
אבל אמילי מצליחה לשרוד הכל בזכות האופטימיות והנחישות שלה, היא מתמודדת עם בעיות בדרכה שלה ומוצאת להן פתרונות, ובסופו של דבר לא נותנת לאף אחד להכתיב לה מה להיות.
ממה שהבנתי, הספר הוא ראשון בטרילוגיה, אך בהחלט ניתן לקרוא אותו בפני עצמו (כמו האסופית).
נ.ב. הכריכה במציאות כל כך יפה, עם מרקם ונצנצים 

טל מאי ספרי ילדים ונוער – ידיעות ספרים | תרגום: מאירה פירון | 406 עמ’