אמארי 3 – והפלאים המתועבים / ב״ב אלסטון

הסקירה היא על הספר השלישי בסדרה אמארי ועלולה לספיילר את הספרים הקודמים.

למי שלא מכיר – מדובר בסדרת פנטזיה נהדרת לנוער (בסגנון הארי פוטר, פרסי ג׳קסון), בערך לגיל 10 ומעלה.

על מה הספר?

הספר מתחיל ממש יום אחרי אירועי הספר הקודם. דילן קיבל את כל כוח הקסם של אמארי, ומשתלט על גילדת הקוסמים. הארלו הבוגדת שולטת בממשלה. אמארי וחבריה, וגם קווינטון, מסתתרים במוטל כדי לחשוב איך פועלים הלאה. אבל אז הם מגלים שדילן מנסה למצוא המצאות עתיקות בשם פלאים, שיכולות לחולל אנטי קסם ולשים את העולם העל טבעי כולו בסכנה. הם חייבים למהר לעצור אותו לפני שימצא את הפלאים וישתמש בהם…

מה חשבתי עליו?

קודם כל – כשהתחלתי לקרוא את הספר הרגשתי מתוסכלת מאד. גם משפטים כמו ״כבר שכחת שהארלו רצתה לשלוח אותנו לתהום העיוורון? או שדילן ניסה לשרוף את שתינו לפני שהצית את מלון ונדרבילט?״ לא ממש עוררו את זכרוני (קראתי את הספר השני במאי 2023!). גם הבן שלי, שקרא את הספרים הקודמים שוב לפני כמה חודשים התקשה מאד עם תחילת הספר, שלא מפרטת מספיק על האירועים הקודמים. למזלי היה לי את הספר השני בבית אז קראתי מחדש את הפרקים האחרונים שלו, ואז חזרתי לספר הנוכחי. ממליצה מאד למי שיכול.

הספר השלישי בסדרת אמארי מביא לנו יופי של הרפתקה קסומה נוספת בסדרת הכיפית הזו. יש הרבה מתח, קרבות, סכנות, ועוד פיתוח של עולם הקסם.

מעבר להרפתקה והאקשן – הוא מביא גם סוגיות מוסריות, כמו מה קורה כשאנחנו צריכים לבחור בין טובת הפרט לטובת הכלל, ומה קורה כשהפרט הזה הוא החברה הכי טובה שלנו, המשפחה שלנו או אפילו אנחנו עצמנו? הסוגיות האלה גם מוסיפות הרבה עומק לספר.

בסדרה יש רפרנסים וקריצות לספרות גותית מהמאה ה-19 – אם זה משפחת ואן הלסינג (דרקולה) או מורו (האי של ד״ר מורו), אבל בספר הזה מתווספים גם ד״ר ג׳קיל ומיסטר הייד והמפלצת של פרנקנשטיין וזה נחמד לקוראים הבוגרים, אם כי הצעירים כנראה לא יזהו יותר מדי.

מה הפריע לי?

כל מיני פרטים קטנים שהרגשתי שלא התייחסו אליהם. למשל, בספר הקודם אלזי מאבדת את המשקפיים שלה כשהיא הופכת לדרקון אבל בספר הנוכחי לא מתייחסים לזה בכלל (או שפספסתי?). כשהם מתארחים אצל משפחת צ׳מברליין – מודגש שמגישים להם מזון לא ממש מתאים לבני אדם, אבל אין שום התייחסות מה הם אכלו במקום (מלבד חטיף אנרגיה פעם אחת). באופן כללי היתה התמקדות חזקה מאד בעלילה ולא בפרטים שמסביב – שמצד אחד זה לא קריטי והרבה נוער צעיר לא ישימו לב לזה בכלל, אבל מצד שני לפעמים הפרטים הקטנים האלו של החיים של הדמויות מחוץ לסצנות האקשן, זה מה שהופך סדרה מסתם סדרה טובה לסדרת מופת של ממש עם חיבור עמוק לדמויות.

בנוסף, בהרבה סדרות נוער הגיבור יוצא לעבר הסכנה באומץ גדול – אבל הוא משתדל מאד להיות מצוייד עד כמה שהוא יכול באותו רגע (אם זה אפשרי), ולהתכונן לסכנה, אם היא ידועה. אצל אמארי יש מין עצימת עיניים כמעט מוחלטת לסכנות וליכולת שלה להתמודד איתן. למשל (עמ׳ 102) ״הוא חושב שאני חסרת אונים בלי הקסם שלי, אבל אני עדיין סוכנת, אם כי צעירה, ועדיין יש לי את מוט ההלם שלי.״ – חמודה, אין לך יותר קסם, ומוט ההלם שלך מכוון על פגיעה מינימלית כי את עדיין צעירה. בנוסף, יש לדילן עשרות קוסמים בוגרים שמגבים אותו, ואת מתכננת להגיע עם שני חברים צעירים לגיבוי, אז אתם בנחיתות מספרית מטורפת. במצב כזה הייתי מצפה לפחות שתעשו את המקסימום להצטייד בעוד כלי נשק, הגנות או ידע על מה שמצפה לכם. זה מעבר לסתם אומץ של גיבורים – זו טיפשות חסרת היגיון וזה ממש הציק לי לאורך כל הספר.

בשורה התחתונה

למרות הדברים שהציקו לי – אלה דברים שכנראה פחות מפריעים לקהל היעד האמיתי שקרוב לגיל הגיבורה, והציקו בעיקר לי כאדם בוגר שקורא את הסדרה.

בסופו של דבר מדובר בסדרה כיפית, קצבית עם דמויות מצויינות, מסרים יפים והרבה הרפתקה וקסם. הסדרה קצת אנדרייטד לדעתי ולא מספיק מוכרת וחבל, כי מדובר בפנינה סוחפת, שטובה בהרבה מחלק מהסדרות האחרות בז׳אנר (כמו נוורמור, שאם הספר הראשון עוד היה סבבה, הספר השלישי כבר היה נפילה אמיתית).

הספר הרביעי אמור לצאת בפברואר 2026 בחו״ל ואני מקווה שהוא יתורגם בהקדם גם בישראל!

הוצאת כתר | תרגום: חנה לבנת | 320 עמ׳ | ספטמבר 2025

להשוואת מחירים ורכישה עם קופון הנחה