איש הלחישות / אלכס נורת’

לפני כמה חודשים עשו לספר הזה שיווק די מאסיבי בפייסבוק ואני מודה שהסתקרנתי. כולם אמרו שזה ספר מתח נהדר וגם שם הספר נראה מצמרר במיוחד (וזה עוד לפני ששמתי לב מה יש על הכנפיים של הפרפר).

טום עובר עם בנו ג’ייק (או ג’ק, כמו שכתוב בתקציר, לא ברור למה ההבדל בתרגום) לעיירה חדשה, מספר חודשים אחרי שרבקה – אשתו – נפטרה בפתאומיות, במטרה להתחיל בחיים חדשים בלי הזכרונות הטראומטיים מהבית הקודם.
במקביל, פיט – בלש משטרה – מצטרף לחקירה אחרי ילד שנעלם ושמזכירה באופן חשוד פרשה שחקר לפני 20 שנה. אבל הרוצח שפיט תפס לפני 20 שנה עדיין נמצא בכלא, ולא יתכן שהוא זה שמבצע את הרציחות כיום… שתי העלילות נפגשות ומצטלבות לפרשה מותחת ומצמררת.

בניגוד להרבה ספרי מתח שבו רואים רק את נקודת המבט של הבלש, הספר מדלג בין שלוש נקודות מבט – טום (גוף ראשון), ג’ייק, ופיט (שניהם בגוף שלישי) וכך מקבלים תמונה תלת מימדית של הפרשה.

הספר היה כל כך מותח שסיימתי אותו ביום אחד. אני לא יכולה להגיד שהכל היה מפתיע (אני אישית לא ניחשתי אבל אני בטוחה שחלק כן ניחשו) אבל זה לא ממש שינה כי באמת העלילה היתה כתובה ממש טוב.

בספר יש רציחות וחטיפות של ילדים. אמנם ללא פגיעה מינית ואין תיאורים יותר מדי, אבל מי שמעדיף ספרי מתח שבו נרצחים רק מבוגרים, שיקרא ספר אחר.