אדום, לבן וכחול מלכותי / קייסי מקוויסטון
אלכס הוא בן למשפחה מעורבת בארה”ב, שבמקרה גם אמא שלו היא לא פחות מנשיאת ארצות הברית. הנרי הוא אחד מהנסיכים של בית המלוכה הבריטי, ובמקום שלישי בתור לרשת את המלוכה. כבר לפני כמה שנים נוצרה ביניהם איבה סמויה, בעקבות התנהגות מבזה של הנרי כלפי אלכס במפגש הראשון שלהם. אבל אז שניהם מעורבים בתקרית שכוללת התרסקות משותפת על עוגת חתונה שעולה 75,000$ ו… טוב, אתם מכירים קומדיות רומנטיות אז אתם יכולים לנחש מה ההמשך!
על הספר הזה ראיתי מיליון סרטונים ופוסטים באינסטגרם (מחו”ל). ההרגשה הכללית היתה שהוא פוצץ את הרשת, וכשהוצאת הוצאת כנפיים הודיעה שהוא יתורגם לעברית – חובבי הספרים באינסטגרם הישראלי השתוללו בשמחה. ידעתי שגם אני חייבת לקרוא כדי לדעת על מה כל ההייפ
אדום, לבן וכחול מלכותי הוא רומן להטבי בין שני גברים צעירים בני 20+. הוא כולל את כל הטרופים הרגילים של קומדיות רומנטיות – אבל נבדל מהם בשני דברים עיקריים: קודם כל הוא מתרחש בין הבן הראשון של הבית הלבן לבן הראשון של בית המלוכה, פנטזיית נסיכים-נסיכות כיפית ולא סתם גבר ואישה רגילים כמונו, האנשים הפשוטים. תודו שהרבה יותר כיף לקרוא על רומנטיקה שמתרחשת בארמון, במטוס פרטי או בין מוצגים יקרים ודיוקני מלכים. והדבר השני – בניגוד לקומדיות הרגילות בין גבר לאישה, כאן מדובר ברומן להטב”י, שכולל לא מעט דיבורים על זהות מינית וקבלה של דבר כזה בחברה השמרנית האמריקאית והבריטית.
לאלו שאוהבים קומדיות רומנטיות ולא נרתעים מרומנים להט”בים – הספר הזה הוא מתיקות גדולה. אהבתי במיוחד את העקיצות השנונות בין הנרי לאלכס, הירידות אחד על השני והסיטואציות ההזויות שנכנסו אליהם. גם הדמויות המקיפות אותן היו נהדרות ומגוונות, אם כי אני חושבת שהיה כאן עודף קצת חוטא-למציאות של דמויות על הקשת הלהט”בית מחוץ לארון (כולל הומו, ביסקסואלית וטרנסית, כולם על הקשת הקרובה מאד של אלכס, מה הסיכוי?).
מה שפחות אהבתי זה שהספר שווק (גם בחו”ל) כספר שמתאים לנוער בוגר ומעלה – כלומר YA / גיל 15-16+, אבל בפועל הוא מתאים בעיני יותר להגדרת NA, הגדרה שלא קיימת בארץ אבל בחו”ל היא מוגדרת כ New Adults – 18-30. אמנם חלקו הראשון של הספר הוא קומדיה רומנטית סטנדרטית, מתוקה ולהט”בית, אבל בשלב מסויים נכנסות לא מעט סצנות מיניות מאד מפורטות שאני ממש מתלבטת אם לא להגדיר את הספר הזה כספר אירוטי. בנוסף, יש בספר כמות עצומה של קללות וגסויות. מהכריכה ומהתקציר אי אפשר לנחש שהספר מכיל פירוט כזה של סצנות מין ו/או קללות, וזה קצת מטעה, במיוחד שרוב ספרי הנוער הבוגר שקראתי עד היום לא הכילו סצנות מין מפורטות כמעט בכלל, בטח לא בכמות שיש בספר הזה.
אז, פשוט צריך להגיע עם הציפיות הנכונות. זו קומדיה רומנטית להטבית, אבל גם אירוטית בחלקה.
אז, פשוט צריך להגיע עם הציפיות הנכונות. זו קומדיה רומנטית להטבית, אבל גם אירוטית בחלקה.
הוצאת כנפיים – ספרים לילדים ולנוער | מרץ 2022 | תרגום: שרית פרקול | 397 עמ’
סיימתי את הספר לפני כמה שעות וחיפשתי מישהו שמרגיש כמוני.
כמו שתיארת גם אני הוצפתי מכמות ההתלהבות לגביי הספר הזה, ובתור אחת שאוהבת לקרוא החלטתי לקחת את ההמלצה ההמונית.
החצי הראשון של הספר היה מאוד טוב לדעתי וגם נורא מעניין ולא צפוי, אבל החצי השני הרגיש נמרח משעמם וחסר תוכן. אני מרגישה לאחרונה שהמון סופרים מסתמכים על זה שבספר יש זוג הומואים, אז אפשר לחשוב על חצי עלילה (ובמקרים אחרים אפילו פחות) בידיעה שההייפ מזוג להטב”י זה מספיק כדי שהספר יהיה “רב מכר עולמי”.
אחלה רעיון, אחלה סיפור, למרות העלילה שהיא “הנסיך והבן של הנשיאה מתאהבים” ללא שום סיבוך משמעותי או התפתחות של אף דמות – גם עם זה אין לי בעיה. הבעיה היא שבספר הזה יש איזה 400 עמודים, והקונספט הזה של אהבת דיסני של אהבה מנצחת הכל די נמאסת בסופו של דבר. טיפה מבאס שהסופרת יכלה להוביל את קו העלילה למקום הרבה יותר משמעותי ועמוק וגם ריאליסטי יותר.
אבל אני לא מוצאת אף אחד שמרגיש כמוני, ואולי הבעיה היא בי, שלא הבחנתי במשהו או שהגעתי בציפיות גבוהות מדיי…
אני מבינה לגמרי על מה את מדברת. לא הפריע לי שזה ‘סרט דיסני’ כי זה חלק מהקונספט של רומן / קומדיה רומנטית / ספר לנוער בוגר, אבל זה מאד תלוי בציפיות. מסכימה איתך מאד שלפעמים כשיש אג’נדה בספרים, לאו דווקא להטב, זה בא לעתים על חשבון העלילה כי הספר יקבל הייפ מעצם היותו בעל אג’נדה. וזה מבאס מאד.