שומרת הערים האבודות 9.5 – גילויים / שאנון מסנג’ר

קודם כל – אם הגעתם עד לכאן, כל הכבוד. אני יודעת שהרבה פרשו מהסדרה איפשהו סביב ספר 7, ואני לא אשקר: יש מריחה רצינית סביב ספר 6-7-8. זו סדרה ארוכה מדי והיה צריך לקצץ חלק מהעלילה. ועם זאת – אני כן אגיד לכם שבסביבות ספר 8 / 8.5 הסדרה לגמרי חוזרת לתלם!

על מה הספר?

הספר מתחיל בדיוק בנקודה של סוף ספר 8.5 (ספוילר למי שלא קרא): קיף עוזב את הערים האבודות, כשהוא משאיר אחריו רק מכתב לסופי. הספר נגמר בדיוק בנקודה בה הם נפגשים חזרה בספר 9. הספר מספר לנו על כל מה שקרה לקיף בעולם בני האדם בין לבין, מנקודת המבט שלו.

מה חשבתי עליו?

ניגשתי לספר הזה כמה ימים אחרי תחילת המלחמה, כשאני כל כך עייפה מלילות ללא שינה בחסות איראן, תשושה ומתוסכלת מהמצב. ברגע שהתחלתי לקרוא את הספר הרגשתי שאני שוקעת בבריכה חמימה של חיבוקים שלוחשת לי: הגעת הביתה. למרות שזה ספר לנוער צעיר, פשוט הרגשתי כל כך כיף וטוב לחזור לסדרה האהובה הזו ולגיבורים שלה.

הספר מלווה את מה שקורה לקיף בזמן הזה – וכולל בתוכו כמה טוויסטים מפתיעים מאד! וכן, חובה לקרוא אותו לפני ספר 10. הוא לא ספר בונוס צדדי, הוא לחלוטין חלק מהעלילה. הוא נקרא 9.5 כי הוא מנקודת מבט אחרת במקום של סופי.

בעוד בספרים הראשונים בסדרה עולם הערים האבודות הוצג כמושלם ומלא בנצנצים, כסף לא מוגבל ותרופות פלאיות – בהמשך הסדרה אנחנו מגלים גם מורכבות. סדקים נפערים באשליית השלמות, וגם בעולם האלפים אנחנו מגלים בעיות שונות שרוב האלפים עדיין מסרבים להכיר בהן. ספר 9.5 משלים את המהפך הזה כשקיף מגלה גם את הצדדים הטובים של עולם בני האדם, והערכים שהאלפים יכולים דווקא ללמוד מהם, כמו מוסד השידוכין האלפי שגורם להרבה יותר בעיות מאשר פתרונות.

קיף עובר בספר תהליך גדול מאד סביב האשמה עצמית וכפרה, למידה מטעויות ושיפור כלפי העתיד. יש בספר הזה משהו בוגר ועמוק יותר.

“הטעויות שלנו לא מגדירות אותנו, אלא אם אנחנו לא מנסים לתקן אותן. זאת היתה השגיאה שלי. אז אל תהיה כמוני. תזכור שהדברים שאתה עושה או מגלה הם רק חלק קטנטן ממי שאתה. ובסופו של דבר, אתה מביט בכל החלקים ומחליט מי אתה רוצה להיות ומה אתה רוצה לעשות בחלקים האלה.”

המצב של “אלף בעולם בני האדם” גם יוצר מצב מראה מעניין לכל ספרי עולם המעבר שבו ילד מבני האדם מגלה פתאום שהוא אלף / קוסם / חצי אל, וצריך להסתגל לעולם חדש. הפעם קיף הוא זה שצריך להתרגל למקום לא מוכר וזה מוצג בצורה מעולה.

הוא קצת התחרט על שנהג להקניט את פוסטר כשהתבלבלה לפעמים בעניינים אלפיים. הוא מעולם לא העלה בדעתו כמה קשה להשתלב במקום חדש כשכל הידע שלך לא רלוונטי.
ויותר מזה – לכל מקום שהגיע אליו היו מאפיינים יחודיים. לבוש. שפה. מנהגים שצריך ללמוד ולהכיר.

וגם – אני חושבת שזה ממש טוב בשביל סופי, שבן הזוג העתידי שלה יכיר את העולם שלה ואת התחושות של להסתגל לעולם חדש.

ומילה על הזוגיות שלהם: אני מודה – בהתחלה, כמו הרבה קוראים (ונראה לי גם הסופרת בעצמה), הייתי בצד של סופיץ. היה ברור שהם יהיו ביחד, וקיף הוא סתם סיידקיק משעשע ולא רציני. אבל ככל שהספרים המשיכו, פיץ התגלה כדמות די רדודה בכל מה שנוגע לקשרים אישיים. הוא מתמקד במתנות ומחוות גשמיות, אבל נמנע מתקשורת אמיתית ועמוקה, למעט באימוני הטלפתיה שמאלצים אותם להתמודד זה עם זו. פיץ הוא אולי גיבור מול הרשעים, אבל כשזה נוגע למעמד חברתי – הוא יותר מדי “כבול” למה שמקובל, והוא לא מסוגל לוותר על המוניטין שלו גם למען סופי. הוא לא עושה בחירה של גיבורים. פה נכנס קיף – דמות שבהתחלה היתה צדדית, ולאט לאט תופסת נפח. ההערות המצחיקות שלו מחפות על נפש רגישה של אמפת טוב לב ואיכפתי. קיף עושה את הבחירה האמיצה מאד: לא מעניין אותו התאמות ושידוכים, ואין לו בעיה לוותר על הכל בשביל להיות עם סופי.

בקיצור – ממש נהניתי מהספר הזה, ואני מאד מחכה לספר 10!

הוצאת כנפיים וכתר | 318 עמ’ | תרגום: שרה קרן | הגהה: עתרת מורגנשטרן, יהלי רוקאס | יוני 2025

להשוואת מחירים ורכישה עם קופון הנחה