מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית / ט' קינגפישר
יש משהו מאד משעשע בעובדה שהסקירה האחרונה שפרסמתי היתה של דני הדרקון מאת אורסולה ורנון, שהיא בעצם הסופרת שמאחורי שם העט ט' קינגפישר. רק ששני הספרים כמובן שונים לחלוטין אחד מהשני וגם מיועדים לקהל יעד אחר לגמרי.
על מה הספר?
מונה בת ה-14 היא קוסמת בצק. היא יודעת לשכנע לחם לא להישרף בתנור, לעודד את הבצק לתפוח יותר טוב, ולהרקיד אנשי ג'ינג'ברד. היא לא בעלת הקסם היחידה בעיירה, יש עוד כמה כמוה – לכל אחד יש יכולת קסם שונה. הם כמובן לא מגיעים לרמה של הקוסמים המלכותיים – שהם קוסמים חזקים באמת שיכולים לשלוט בדברים כמו מים או אוויר, לא סתם קסם בצק מסכן וקצת חסר תועלת מחוץ למאפייה.
יום אחד מונה מגיעה למאפיה של דודתה כדי להתחיל בהכנות הבוקר, ומגלה גופה של נערה צעירה על הרצפה. זה רק הסימן הראשון לכך שבעלי הקסם מתחילים להירדף ומשהו רע עובר על הממלכה. מונה מבינה שהיחידה שיכולה להציל את המצב, זו היא – וילד בן עשר בשם ספינדל.
מה חשבתי עליו?
עשו לי הרבה בילד-אפ על הספר עוד לפני שהוא תורגם, ואני ממש שמחה לבשר שהוא עמד בציפיות. לא מדובר בספר פנטזיה אפי למבוגרים, וגם לא רומנטזי לנוער בוגר, אלא באמת ספר פנטזיה רב-גילאי שמתמקד בסיפור הגיבורה ומביא משהו חדש וכיפי – אבל עם רגעים כבדים ועמוקים. דמויות נהדרות, עלילה שיוצאת מהמבנה הרגיל, עולם שבנוי טוב וכיף לצלול אליו. זה ספר ממש סוחף ומרתק שאפשר לקרוא ולסיים מאד מהר.
מונה היא דמות ראשית נהדרת. בתחילת הספר היא נערה די תמימה בת 14, שבכלל לא קולטת הרבה ממה שקורה סביב הבועה הקטנה והחמימה שלה. עד סוף הספר היא נחשפת להרבה מאד דברים מהעולם שבחוץ. היא מתבגרת בעל כורחה, וצריכה לעשות הרבה בחירות קשות, כשהיא מגלה הרבה אמיתות כואבות בדרך.
"היא חושבת שאני גיבורה," אמרתי, כשהדממה נמתחה ונמתחה. "אבל לא הייתי אמורה לעשות שום דבר מזה. היו אמורים להיות כל כך הרבה אנשים מבוגרים שהיו יכולים לטפל בדברים בדרך לפני שהגיע עד אלי ואל ספינדל. את לא נהיית גיבורה רק כי כל האחרים לא מילאו את התפקיד שלהם."
לצד הרבדים העמוקים, הספר גם משעשע, עם דמויות מעלות חיוך ודיאלוגים נהדרים.
"הם רוקדים קאן-קאן?" שאל הרולד בתדהמה.
"קאן-קאן קרבי. מהלך טקטי עתיק יומין. שימש להביס את גדודי הוואלס של קווילמרק המערבית, אם זיכרוני אינו מטעני."
"את הרגע המצאת את זה."
"טוב, ברור."
אהבתי מאד גם את העולם של הספר. החלקים בהם מונה חוקרת את הקסם שלה היו מרתקים בעיני וכתובים מעולה ואפילו התרגשתי מהם. באופן כללי הכתיבה ממש טובה. לא רק בניית העולם והדמויות, האקספוזיציה המצויינת או הדרך בה מביאים לנו מידע בצורה מעניינת אלא גם ממש המילים עצמן. הסיפור מובא בגוף ראשון מנקודת המבט של מונה וממש אפשר להרגיש עד כמה היא שקועה בענייני הבצק. גם כשהיא חושבת, הכל אצלה מלא בדימויים מעולם האפיה:
"הצרה היתה שבדומה לשמרים, המחשבות הלכו ותפחו. חששתי שבקרוב הן יזלגו מעבר לסף הגולגולת שלי, ויותר לא אוכל להתעלם מהן. אבל לעת אתה, יכולתי בערך להדוף אותן, למעוך אותן כמו שמהדקים בצק בתחתית התבנית, ולחשוב על דברים אחרים."
התרגום של גילי בר הלל סמו נהדר, כמובן. לא ציפיתי למשהו אחר. מילות הסלנג, הביטויים – הכל מועבר בצורה חלקה וזורמת. גם שמות שהיא החליטה שלא לעברת – הוכנס פירוש עבור הקוראים בצורה טבעית, למשל: "לעיר שלנו קוראים ריברברייד – שפירוש שמה "צמת הנהר" והיא מפורסמת בגלל שלל התעלות שמרשתות אותה."
יש משהו קצת משעשע בעובדה שגילי תרגמה את הספר, כי אם הייתי צריכה לנחש בעצימת עיניים באיזו הוצאה הספר יצא – הייתי מהמרת מיד על עוץ, ההוצאה של גילי. הספר מאד עוץ-י באופי שלו. הוא פנטזיה עם גיבורה נערה, אבל הוא מתאים גם לנוער וגם מבוגרים. מבחינת תוכן הוא לא קשה, אבל יש בו רבדים עמוקים שיעברו לצעירים מעל הראש. אמנם יש בו גיבורה שצריכה להציל את הממלכה, אבל מלבד זאת הוא לא במבנה הגנרי הרגיל של ספרי פנטזיה לנוער והוא מקורי מאד גם בעלילה וגם בעולם שלו. מצד שני, אני ממש שמחה שהוצאת מטר מוציאה עוד ספרי פנטזיה – כמו כישוף בין הקוצים שיצא לא מזמן (בשיתוף עם הוצאת אגם). שניהם ספרים מעולים ואני מקווה שיש עוד כמוהם בדרך.
אם מתחשק לכם ספר פנטזיה רב-גילאי נהדר ומקורי שמצליח להיות גם קליל וגם עמוק, גם מעלה חיוך וגם גורם לדמעות – הספר הזה מושלם בשבילכם.
טריגרים ותכנים רגישים (והתאמת גיל)
הספר פותח בגופה על רצפת המאפייה, אמנם אין ממש פירוט גרפי אבל זה קצת לא נעים, למשל כשמונה רואה איך הגופה עם עין אחת פקוחה ומתחלחלת. בהמשך יש עוד כמה רציחות – גם שם אין פירוט גרפי יותר מספרים אחרים לגיל 10+ (כמו הארי פוטר 5-6-7). יש בספר גם מוות של דמות משנה, קטע מאד עצוב בעיני, אבל לא שונה מהספרים המתקדמים של הארי פוטר.
באופן כללי, אין בספר תכנים קשים מבחינה גרפית, או תכנים מיניים. יש קצת בדיחות פיפי/קקי/תחת, בקטנה. הבעיה עם הספר הזה באמת שיש בו רבדים בעיני שהם עמוקים, או ביקורת על ממשל ופוליטיקה (בלי קשר לימין/שמאל), שלצעירים יעברו לגמרי מעל הראש. אז מבחינת התאמת תוכן "על הנייר" – יתאים גם לגיל 10-11 ומעלה. מבחינת הבנה אמיתית ועמוקה של הספר – כנראה יותר לכיוון של 14+.
הוצאת מטר | 318 עמ' | תרגום: גילי בר-הלל סמו | אוגוסט 2025
