שנת הארבה / טרי הייז

על מה הספר?

בגדול, סיפור המסגרת הוא איך סוכן ריגול מיוחד ומנוסה, רודף אחרי טרוריסט-על שמאיים על אמריקה ובהמשך על כל העולם. בתוך סיפור המסגרת, יש עלילה ארוכה ומפורטת שהולכת גם לכיוונים לא ממש צפויים.

מה חשבתי עליו?

לפני כמה שנים קראתי את “לבד בתאטרון המוות“, אני לא זוכרת ממנו הרבה אבל אני זוכרת שהוא היה מותח בטירוף עד הרגע האחרון, למרות אורכו (כמעט 700 עמודים). משנת הארבה ציפיתי לאותו דבר ולכן ממש שמחתי שהוא יצא וכמובן שביקשתי אותו לסקירה.

ההתחלה היתה איטית לי יחסית. עלילה מפורטת לעומק, כמו בספר הקודם. לא הרגשתי את אותה רמת מתח, ולא ידעתי אם זה בגלל הספר והפירוט המייגע, בגלל שהייתי עייפה מאד אחרי שבוע מפרך, או בגלל חוסר הסבלנות שלי לספר כל כך ארוך עם כתב קטן כשיש לי עוד ערימה גבוהה של ספרים לסקירה על השידה. באותה שבת הספקתי פחות מחצי ספר. הגעתי בדיוק לקטע שבו ארצות הברית מתכננת לחסל את הטרוריסט וחבורתו באיראן. ואז – בתזמון מושלם – המציאות התערבבה עם הספר. ישראל התחילה לתקוף באיראן.

“אין לנו ברירה – הסי-איי-איי איתרו את הבסיס: נשמיד אותם.”
“איך?” הנשיא שאל.
[….]
“כירורגית, כמו הישראלים,” פלקון ענה. “מתקפה ממוקדת נגד ההנהגה. זאת הדרך היחידה שזה יעבוד בלי לפוצץ את כל המזרח התיכון.”
(עמ’ 265)

ישבתי בממ”ד ביום חמישי בלילה, כשהעירו את כולנו כדי להתכונן למצב, וניסיתי להמשיך לקרוא בספר כדי לדעת איך הוא מסתיים, ואולי גם המציאות תוכרע עם סוף טוב.

בשבת המשכתי לקרוא את הספר, וסופסוף התחלתי להרגיש את המתח המצופה. אולי זה היה בגלל שהספר הגיע לחלקים הרבה יותר מעניינים, אולי זה היה בגלל ירידת העומס של ההכנות לשבוע הספר, ואולי בגלל הערבוב של המציאות והאסקפיזם. אני לא יודעת. אני כן יודעת שסופסוף נכנסתי לעלילה, והוא רק הפך להיות מותח וסוחף יותר מחלק לחלק.

אבל אז… היה שוב טוויסט. גדול. הספר הולך לכיוון מופרך ברמות – יש אנשים שישנאו את זה ויש אנשים שיאהבו (לא רוצה לספיילר – כן אגיד שיש כאן נגיעות מדע בדיוני). אני בהתחלה קצת הסתייגתי כי זה הרגיש לי מוזר ולא תואם את הציפיות שלי מהספר. אחרי זה החלטתי לשחרר ולזרום. עד סוף הספר כבר ממש נשאבתי אליו והזלתי דמעה בסוף המושלם שסגר את כל הקצוות בצורה יפה כמו שאני אוהבת.

מבחינת אמינות הספר די מופרך. גם העובדה שהגיבור שורד כל פציעה אפשרית, וגם הטכנולוגיה המדעית והעניינים המדעיים שיש בהמשך הספר. אבל אם אתם מסוגלים לשים את זה בצד ויש לכם זמן וסבלנות לספר ארוך – תוכלו להנות מאד.

אגב אנקדוטה נחמדה – בספר ישראל מוזכרת כמה פעמים באופן חיובי (כמו בציטוט למעלה) ויש שתי דמויות יהודיות ששתיהן חכמות וטובות.

טריגרים ותכנים רגישים

עינויים, רצח, פציעות כולל פציעות קשות, מוות.

הוצאת ידיעות ספרים ועליית הגג | 683 עמ’ | תרגום: יואב כ”ץ | מאי 2025