רצח רוג’ר אקרויד [אהבתי]

רצח רוג’ר אקרויד / אגתה כריסטי

אי שם בסוף היסודי או תחילת החטיבה, כשעזבתי את אגף ספרי הילדים בספריה, התחלתי לקרוא את הספרים של אגתה כריסטי. כמובן שאהבתי במיוחד את שני הספרים המפורסמים ביותר שלה – “רצח באוריינט אקספרס” ו”עשרה כושים קטנים” בגלל הפתרון המפתיע שלהם.
לפני כמה שנים גיליתי שיש ספר שלישי בין הספרים המפורסמים ביותר – רצח רוג’ר אקרויד שזה הספר שהביא לסופרת שם עולמי. אך מעולם לא נתקלתי בו. לא בספריה במקום בו גדלתי, לא בספריה במקום בו גרתי בשנים הראשונות אחרי החתונה, וגם לא בספריה הנוכחית. די מאכזב עבור ספר כל כך מפורסם וידוע.
הייתי סקרנית מאד לקרוא את הספר, אבל לא ידעתי איך להשיג אותו, כי זה ספר ישן. ואז לפני מספר חודשים גיליתי שהספר יצא בתרגום חדש. כל מה שנשאר זה לחכות למבצע טוב. ולפני כמה שבועות סופסוף מבצע כזה הגיע, ודבר ראשון הזמנתי את הספר.

אז מה אני יכולה להגיד על הספר?
שאתמול בעלי הלך לישון לבד כי הייתי כל כך במתח שהייתי חייבת להישאר ערה ולגלות את פתרון התעלומה. 

הספר פשוט כתוב מצויין, הדמויות מעניינות, הדיאלוגים שנונים, ואפילו התרגום מצויין: מצד אחד שומר על שפה גבוהה ועשירה שמתאימה לתקופה בה נכתב הספר (1926), אבל התרגום קולח וזורם.

הספר – כמו (כמעט) כל הספרים של כריסטי – בנוי באותה צורה: אקספוזיציה קלה והכרת הדמויות הראשיות > רצח > הבלש מתערב בחקירה (לרוב הרקול פוארו או גברת מארפל. במקרה הזה הבלש הוא פוארו) > אנחנו צועדים יד ביד עם הבלש ורואים לפנינו את כל הרמזים אבל בלי להבין את הקשר ביניהם > הבלש מכנס את כולם לפגישה דרמטית ואנחנו מגלים מי הרוצח.

הספרים של כריסטי, למי שלא מכיר, מתמקדים בבלשות. בחקירה עצמה. אין קטעי אקשן ומכות כמו בספרי הרלן קובן, וגם לא עלילות רומנטיות ומיניות עם הגיבור הראשי כמו בספרי לי צ’יילד (עלילות רומנטיות משניות דווקא יש לפעמים, בקטנה). הספר מתמקד בגילוי הרמזים ובפרשנות שלהם. בניגוד לספרי שרלוק הולמס, ששם חלק מהחקירה מוסתר מעינינו עד הרגע האחרון בו הולמס טורח לספר לווטסון את מה שהוא חקר ומצא בינתיים מאחורי הגב – בספרים של כריסטי היא חושפת לנו לאורך החקירה את כל הרמזים שהבלש רואה. ההבדל – כפי שמצויין בספר מספר פעמים – הוא בפרשנות. פוארו מצליח לחבר את כל הרמזים לתיאוריה שמצליחה להסביר את הכל, בזמן שאנחנו הקוראים אובדי עצות ולא מצליחים (בדרך כלל) להבין את התמונה השלמה, ורק רוצים לחנוק את פוארו שאוהב לחייך מתחת לשפם המוזר שלו ולהגיד כמה הכל ברור ומובן אם רק מסתכלים על הרמזים כמו שצריך.

למי שרוצה לקרוא את הפרק הראשון:
http://www.davar1.co.il/78394/