פתאום נועם [אהבתי]

פתאום נועם [אהבתי]

תגיות:
פתאום נועם / סער ורדי
גיבור הסיפור (שאני בכוונה לא מפרטת איך קוראים לו כי השם שלו מתגלה בספר בדיוק ברגע המדוייק והנכון) נוסע הביתה כדי לאסוף את הבת שלו מהצהרון. פקקים, גשם, חורף, אבל הוא לא אמור לאחר ביותר מכמה דקות בודדות. פתאום הוא מקבל תזכורת מאשתו לוודא שהוא זוכר לאסוף גם את נועם. אבל רגע, מי זה נועם?
גיבור הסיפור מתמודד עם מצב מוזר מאד: באופן פתאומי נכנס לחייו ילד חמוד כבן שנה וחצי/שנתיים בשם נועם, וכל החיים שלו כפי שהוא זכר אותם עד לאותו רגע – משתנים. הסלון פתאום מלא במשחקי ילדים, התמונות בפייסבוק מכילות זכרונות שונים ממה שהוא חווה ופוסטים על נועם שהוא בכלל לא זוכר שהוא כתב, והוא לא לגמרי בטוח אם הוא משתגע ומה קורה.
הסיפור נהיה מוזר עוד יותר, כשלסיפור נכנסת דמות נוספת עם סיפור דומה מאד.
“פתאום נועם” הוא סיפור מקורי וטוויסטי שלוקח אותנו למחוזות ה”מה אילו”. לגיבור הסיפור ולאשתו יש שתי בנות, הם חשבו להביא לעולם עוד ילד אבל לא הצליחו, ובסוף הצליחו להתרגל ולהתמקד ביתרונות של חוסר ההצלחה, להתמקד בזוגיות שלהם, ולחיות חיים שלווים ונוחים. כשנועם מפציע בחייו של הגיבור, הוא בעצם מקבל את קו העלילה של ה”מה אילו” – רק שאלו פתאום נהיים החיים האמיתיים שלו, על הדברים הטובים והרעים שלהם.
האמת שחיכיתי לספר הזה המון זמן. לא ידעתי על מה הוא, רק ידעתי שסער הבטיח שכדאי לי לקרוא כי הוא כנראה יתאים לי מאד, כי הוא מכיל שילובים של כמה ז’אנרים שאני אוהבת. ואכן – הספר הוא שילוב מאד מעניין של פרוזה, מתח, ונגיעות מד”ב/פנטזיה. אני אומרת מראש: הספר לא מביא הסבר מדעי למה שקרה, אל תנסו לחפש תשובות. הספר מתמקד יותר במה שעובר על גיבור הסיפור וההתמודדות שלו (קצת הזכיר לי את הסדרה “הנותרים”, שמתמקדת בהתמודדות שאחרי האירועים ולא בתשובות – רק שהספר לא כבד ואיטי כמוה). ובמקביל – יש מתח שמלווה את העלילה, במיוחד בחלקים האחרונים של הספר. יש ספרים שמנסים לשלב כמה ז’אנרים ביחד ויוצא להם לא זה ולא זה, אבל פה היה שילוב ממש טוב ומאוזן של הכל.
הספר כתוב בצורה סוחפת ומרתקת, כתיבה קלילה וזורמת שמנוקדת בהומור וציניות, ויחד עם זה גם מצליחה להגיע לחלקים מאד מאד מרגשים ועמוקים. בפרק האחרון – עם הסוף המושלם – היו לי דמעות. הוא לא ארוך – 230 עמ’ בערך – והוא פשוט זרם לי וסיימתי אותו ממש מהר.
אגב – מדובר בספר ביכורים (!!) ואין שום סימן לזה בספר. לא יודעת אם זה הכשרון של סער (שגם כיף לקרוא פוסטים שלו בפייסבוק), העורכים של הספר או שילוב שלהם. אבל אני לגמרי הולכת לקרוא את הספרים הבאים שלו, בתקווה שיהיו כאלו.
ועוד נקודה לזכות הספר: למרות שהספר מאד ישראלי, הוא מהווה אסקפיזם כיפי. חוץ מהפקקים והאזכורים של מותגים אמיתיים כמו ארומה – אין בו מילה על דתיים/חילונים, אשכנזים/מזרחים, ערבים/יהודים או כל נושא מעיק אחר שאיכשהו מצליח להשתחל לכל ספר ישראלי כמעט בצורה מעצבנת.
—
מבחינת תכנים: יש בערך-סצנת-מיטה לא ממש מפורטת, מאד עדינה וגם קשורה לעלילה. יש טריגרים סביב קושי להכנס להריון ואובדן של ילד.
כנרת זמורה דביר | 240 עמ’ | ינואר 2022 | עריכה: עמיר שינקמן ומוריה דיין קודיש

כתיבת תגובה