סוכנות הבילוש וולסטונקראפט 2 – תעלומת העלמה באפור [אהבתי]

סוכנות הבילוש וולסטונקראפט 2 – תעלומת העלמה באפור [אהבתי]

תגיות:,
סוכנות הבילוש וולסטונקראפט 2 – תעלומת העלמה באפור / ג’ורדן סטראטפורד
עדה ומרי ממשיכות להפעיל את סוכנות הבילוש שלהן, אבל הפעם מצטרפות אליהן בלית ברירה גם שתי האחיות הצעירות שלהן שהגיעו בפרק האחרון של הספר הראשון. לביתה של עדה מגיעה מרי סומרוויל ומבקשת שהן יחקרו מקרה משפחתי – קרובת משפחה שלה עומדת להתחתן, ומרי חושדת שהמניעים של החתן לא כשרים. החבורה מתגייסת לנסות לחקור את המקרה, כשהיא נתקלת בדמות של נערה אפורה – האם היא רוח רפאים? (ספוילר: לא. זה לא ספר פנטזיה)
תעלומת העלמה באפור הוא הספר השני בסדרת סוכנות הבילוש וולסטונקראפט. בגדול אפשר לקרוא אותו גם בלי הספר הקודם, כי את הדברים העיקריים הסופר מביא בהתחלה כדי לתזכר את הקוראים מי זה מי ומה קורה, ויש בספר תעלומה נפרדת. אבל בכל זאת אם יש לכם אפשרות לקרוא קודם את הספר הראשון, זה עדיף בהרבה, כי באמת מכירים את הדמויות יותר לעומק, וגם כי הוא ספר מצויין אז למה לא.
עדה וביירון מבוססות על דמויות אמיתיות: עדה ביירון (לאבלייס) שנחשבת למתכנתת הראשונה, ומרי וולסטונקראפט גודווין (שלי) שכתבה את פרנקנשטיין והפכה לסופרת מפורסמת. בסדרה תוכלו לפגוש דמויות נוספות מההיסטוריה:צ’ארלס דיקנס כילד, פרסי שלי (שלימים הפך לבעלה של מרי), מרי סומרוויל (מדענית מפורסמת) ועוד. אך למרות שהדמויות בספר מבוססות על דמויות אמיתיות, הרקע שלהן והאופי שלהן – העלילה כמובן מומצאת לחלוטין, וגם חלק מהקשרים ביניהן. עדה אמנם היתה תלמידתה של מרי סומרוויל, אבל עדה ומרי לא היו חברות, והסופר גם שינה את שנת הלידה שלהן כדי שיהיו בגיל דומה למרות שבמציאות היה ביניהן פער הרבה יותר גדול.
הספר מאד פמיניסטי בלי להרגיש שהוא מאכיל בכפית: חבורת הגיבורות הראשיות הן בנות, ויש גם התייחסות לדמות של אחד הגברים שמתייחס אליהן בביטול כי בנות בעיניו הן טפשות וצריכות להתעסק בבובות – וזה בדיוק מה שעוזר להן להערים עליו, כשהוא לא מצפה לזה מבנות כמוהן. עם זאת, זה לא ספר מהסוג של שנאת-גברים, ויש גם בנים טובים ועוזרים בסיפור – כמו צ’ארלס דיקנס שעוזר לבנות בחקירה, ופרסי שלי טוב הלב והאחראי. אני חושבת שהספר הזה הוא האחות הקטנה של המקרה המוזר של בת האלכימאי, ואולי לא סתם שניהם יצאו באותה הוצאה.
את הספר מלווים איורים ממש ממש מתוקים בשחור לבן שממש מוסיפים לאווירה של הספר.
בסוף הספרים יש בונוס נהדר וחשוב: מידע מקוצר על הדמויות בספר שמבוססות על דמויות אמיתיות, כולל פירוט מה מבוסס על רקע אמיתי ומה שונה לצורך הסיפור. אהבתי את החלק הזה מאד.
הספר לא מנוקד, אבל גם לא ארוך, ומתאים בעיני בערך מגיל 8-9 ומעלה פלוס מינוס, תלוי בילד/ה.
דוב לדעת – משחקים עם מילים | 147 עמ’ | תרגום: יעל ענבר וייס Yael Weiss-inbar | עריכת תרגום: מורן שין | איורים: קלי מרפי

כתיבת תגובה