סודו של וסיליו / ז’ורדי יוברגאט

על מה הספר?

דניאל אמאט חי חיים די טובים – הוא עומד להתחתן ולהתחיל משרה מכובדת כפרופסור באוניברסיטת אוקספורד, אבל אז הוא מקבל מברק שמבשר לו על מותו הפתאומי של אביו. דניאל חוזר לברצלונה שממנה ברח לפני 7 שנים, כאשר הוא מוצא את עצמו שוקע בחקירה מסתורית: מה גילה אביו לפני שמת? האם יתכן שהתאבד, או יותר גרוע – נרצח? ומי הרוצח המסתורי שמשאיר אחריו גופות של נערות פרוצות ברחבי העיר? ככל שדניאל ממשיך בחקירה, מצטרפות לעלילה עוד דמויות שחלקן רוצות בטובתו וחלק בדיוק להפך…

מה חשבתי עליו

בהתחלה הספר היה קצת איטי ופתח בכמה אקספוזיציות במקביל: דניאל הגיבור הראשי, פליקס העיתונאי הכושל, ופאו גילברט הסטודנט החכם והשקט, אבל אז בהדרגה קווי העלילה התחילו להתחבר ולהתאחד, הספר תפס קצב טוב, והקצב הלך והתגבר ככל שהעלילה התקדמה. באיזשהו שלב הייתי כל כך במתח שהייתי חייבת להציץ קדימה בספר רק כדי להרגיע את עצמי שדמות מסויימת עדיין בחיים (זה ממש נדיר אצלי). ולמרות שהיה טוויסט אחד שעליתי עליו מראש וחשבתי שאני מתוחכמת – מתברר שהסופר עשה על הטוויסט הזה עוד שני טוויסטים…

הספר מתרחש בברצלונה של 1888 והוא מצליח להכניס אותנו מאד מהר לאווירת המקום והתקופה – הכרכרות והמבנים, היחס השוביניסטי לנשים, ולימודי הרפואה, המדע והטכנולוגיה, שהתבססו על הידע שהיה להם אז, ורחוק ממה שאנחנו יודעים היום:

“אם כך, סניור גאבט, אתה חושב שבנסיבות מסוימות יהיה אפשר להשתמש באלקטרוניקה כאמצעי להחזרת חיים?” שאל צעיר אחר מהחבורה של פנולוסה, וקרץ בעינו לחבריו.
כמה צחקוקים נשמעו באולם.
“רבותי, מה שאתם אומרים אין בו שום היגיון. אני מופתע, חשבתי שאתם מבוגרים מכדי להאמין לסיפורים האלה.”

[מי יספר להם על השוקר החשמלי? 😉 ]

סודו של וסיליו מסתמך על דמויות היסטוריות שאכן היו קיימות, כמו אנדריאס וסיליו (וסאליוס, לפי ויקיפדיה), אבי האנטומיה החדשה, וספרו שהפך לספר בסיס ברפואה בסביבות המאה ה16. בכלליות נראה שנעשה תחקיר טוב עבור הספר, אם כי הידע שלי על התקופה לא מספיק גבוה בשביל לדעת אם הוא אמין. הספר גם נוגע בסוגיות פמיניסטיות על מקומה של האישה בתקופה הזאת – כיצד נשים נחשבו לא יותר מהרכוש של הבעל, שמקומן בבית ובגידול הילדים ושכלן מוגבל ביותר, אך למרות שיש בספר ריבוי מובהק של דמויות ראשיות גבריות (מן הסתם, לאור התקופה) – הוא מוצא את הדרך להכניס גם דמויות נשיות חזקות, אפילו בדמות שולית מאד של משרתת אמיצה ומוכשרת.

ברגע הראשון כשקראתי את התקציר הרגשתי שהוא מזכיר קצת את צלה של הרוח: ברצלונה, גיבור בשם דניאל, אווירת מסתורין גותית, ובנוסף בספר עצמו יש גם מרדף אחרי ספר אבוד. אבל הספר עצמו שונה לחלוטין – גם בכתיבה וגם בעלילה, שהיא הרבה יותר עלילת מתח-רצח מאשר עלילת מסתורין ואווירה כמו בצלה של הרוח. הספר גם הזכיר בכמה אלמנטים את צופן דה וינצ’י של דן בראון, כך שהתמהיל בין שני ספרים שאני אוהבת יצר ספר מותח ומעולה.

טריגרים ותכנים רגישים

הספר די גרפי בפירוט הקורבנות שלו ויש התייחסות לדברים שיתכן שנעשו כשהקורבנות היו עדיין בחיים (רמת אלימות גרפית: ספרים שוודים). בנוסף יש בספר גם זוגיות אלימה, התחלה של ניסיון אונס, פציעות שונות ומוות של דמויות. יש מעט התייחסויות לסצנות מיטה, לא גרפיות ולא מפורטות.

---

כנרת זמורה דביר | תרגום: אביבה ברושי | 492 עמ’ | נובמבר 2023