מגיסטריום [אהבתי]

מגיסטריום / הולי בלק, קסנדרה קלייר

קאלם האנט הוא נער בתחילת גיל ההתבגרות. הוא חי עם אביו הקוסם-לשעבר (אמו מתה כשהיה תינוק). הוא מקבל זימון למבחנים לבית הספר לכישוף וקוסמות הוגוורטס אההה סליחה מגיסטריום, ואבא שלו מכריח אותו להבטיח שהוא יכשל בכל המבחנים, כי אין שום סיכוי שבעולם שהמשפחה חוזרת לעולם הקסם. קאלם (קאל) באמת באמת מנסה להכשל במבחנים וגם מצליח להכשל, אבל בכל זאת אחד המאסטרים מחליט לקחת אותו תחת חסותו סטייל de voice ולא משאיר להם הרבה ברירות.
כמו כמעט כל סדרה בז’אנר – קאל מתיידד עם שני חברים (בן ובת) וכל ספר בחמשת הספרים מתאר שנה אחת מתוך 5 השנים במגיסטריום. וגם כאן יש נבל-על שבעבר נלחם בעולם הקוסמים ומתעתד לחזור שנית.

ההשוואה להארי פוטר היא בלתי נמנעת, אז ילד שאהב הארי פוטר כנראה יאהב גם את הסדרה הזו. עם זאת יש הבדל גדול – בספר הראשון קאל הוא דווקא האנדרדוג, ולא הגיבור הגדול שיציל את העולם אלא רק המשנה לו (טוב, זה קצת משתנה בהמשך הספרים). ובנוסף הוא מגלה סוד אפל מאד שגורם לסדרה הזו להיות קצת שונה מהאחרות מבחינת “מי הגיבור”, ומה זה טוב ורע.

בעיני ולדעתי (המשוחדת מאד כי אתם יודעים שאני מעריצת-הארי-פוטר-שרופה), הספרים לא מגיעים לרמה של הארי פוטר, בעיקר בכי הם הרבה פחות עשירים בפרטים. הספרים הם סביב 200-250 עמודים פלוס מינוס, שזה לא כל כך הרבה בשביל סדרה בז’אנר – לעומת הארי פוטר שהספר הכי ארוך הוא 766 עמודים ויש 7 ספרים, או פרסי ג’קסון שהספרים הם סביבו 300-400 עמודים ויש 5 ספרים ועוד סדרות המשך. אז במספר עמודים כזה פשוט אי אפשר להכניס יותר מדי פיתוח של הדמויות, עלילות משנה או “ביצי פסחא”.
היו הרבה מקומות שהרגשתי שהעלילה לא מפותחת מספיק, צירופי מקרים לא אמינים או שהדמויות שטוחות מדי. אבל בשביל ספר נוער זה מספיק.

הסדרה מומלצת לנוער, בערך מכיתה ה’ ומעלה, בערך מאותו גיל של פרסי ג’קסון.

—

מיניות: יש נשיקות ובספרים הבאים גם כמה פעמים את המילה “מזמוזים” (בלי פירוט, ברמה של “הוא יצא מהחדר וראה את X ו Y מתמזמזים על הספה” וזהו), ובספר השלישי והלאה די הרבה על חיי האהבה של קאלם וחבריו (מי מאוהב במי, מי נפרד ממי, כי בכל זאת זה גיל ההתבגרות) אבל לא שום דבר מעבר לזה.
אלימות ודברים מפחידים: יש יחסית מעט, אבל כן יש קרבות מול מפלצות למשל. בספר השני יש גם פרקים שלמים שמלווים אותם מין זומבים, ויש גם ראש כרות (שניים אפילו). אבל אני מניחה שמי ששרד את הארי פוטר ופרסי ג’קסון לא יהיה לו בעיה עם הדברים האלה.