כעבור עשרים שנה [אהבתי]

כעבור עשרים שנה

כעבור עשרים שנה / צ’רלי דונלי

על מה הספר?

אייברי מייסון היא אשת טלוויזיה צעירה ומצליחה, שמתחילה לתכנן את כתבת התחקיר הבאה שלה. היא נתקלת בידיעה חדשותית מעניינת – טכנולוגיה חדשנית הצליחה לזהות קורבן מאסון התאומים: ויקטוריה פורד. כשאייברי ממשיכה להעמיק ולאסוף חומרים לכתבה, היא מגלה שלפני עשרים שנה, בזמן האסון, עמדו להגיש כתב אישום נגד ויקטוריה על רצח המאהב שלה. רגע לפני שמתה, ויקטוריה מספיקה לשלוח לאחותה מסר אחרון: שאחותה תנסה להוכיח את חפותה ותנקה את שמה. אייברי נפגשת עם החוקר שעמד בראש החקירה לפני עשרים שנה ועם אנשים נוספים שהכירו את ויקטוריה, בניסיון להבין מה באמת קרה שם, ואיך יתכן שויקטוריה חפה מפשע למרות כל הראיות החותכות שהיו בזירה.

מה חשבתי עליו?

אני אתחיל מהשורה התחתונה: הספר היה מאד מעניין ומותח והוא היה מאד מאד מפתיע.

עכשיו אחזור קצת אחורה: בתחילת הספר היה לי קצת קשה עם הקצב. ידעתי מהתקציר שהספר אמור להתמקד ברצח שהיה לפני עשרים שנה, ורציתי לדעת מי באמת הרוצח ומי הפליל את ויקטוריה ואיך, אבל הספר העמיק מאד בעבר של אייברי, בעבר של וולט (החוקר), ובאנשים נוספים. כל החלק הראשון – 100 עמודים – הרגישו לי כמו אקספוזיציה לשלב המעניין באמת של החקירה. רק בחלק האחרון של הספר הבנתי למה זה בנוי ככה, ושהאמת היא שחקירת הרצח היא לא הלב האמיתי של הספר הזה, אלא המעטפת להרבה (מאד) דברים אחרים שקורים במקביל (לא פחות מותחים!). הספר אמנם פותח ברצח שקרה לפני עשרים שנה – אבל העלילה מקבלת הרבה מאד תפניות בהמשך.

בקיצור – למרות ההתחלה שהרגישה לי מתישה, זה מקבל הסבר בהמשך ואחרי זה נהיה מעניין הרבה יותר. ולא סתם מבטיחים בכריכה אחורית “הפתעות אורבות בכל פינה”.

מה פחות אהבתי?

למרות שבספר יש כמה דמויות של סופרים וגם עורכת ספרותית אחת, אני תוהה אם הספר הזה עבר עריכה ספרותית. יש בו כל כך הרבה משפטים והסברים שחוזרים על עצמם, שבאיזשהו שלב ניסיתי להיזכר בפרט מסויים ואמרתי לעצמי “לא נורא, בטח תכף יסבירו עליו שוב”. למשל, ב100 עמודים הראשונים אנחנו מקבלים סקירה על התפתחות הקריירה של אייברי 3 (!) פעמים, אמנם בכל פעם יש התמקדות על חלק אחר וגילויים חדשים – אבל אין צורך לחזור כל פעם מחדש על כל הפרטים שכבר ידענו. לפעמים החזרה היא אפילו באותו פרק, עמוד – והשיא היה חזרה באותה פסקה:

“מתי גילית מה קרה לוויקטוריה?”
“זה לקח הרבה זמן. המשרד שלי נהרס – כל לקוח, כל תיקייה, כל מחשב. אני זוכר שעברו הרבה שבועות עד ששמעתי שוויקטוריה פורד מתה. לקח הרבה זמן להציל את המשרד והיא היתה לקוחה חדשה. עדיין לא התחלתי להגן עליה. היא לא שילמה לי שכר טרחה. כשהכול נרגע אחרי הפיגועים הייתי צריך לטפל בלקוחות דחופים יותר ולהתכונן לדיוני םבבית המשפט. עבר די הרבה זמן עד ששמעתי שוויקטוריה מתה.”

אבל עדיין שווה לקרוא.

טריגרים ותכנים רכישים

התאבדות/רצח, תיאור מפורט של גופה, תיאורי BDSM, אובדן, הפלה, פציעה ושיקום, בגידה.

יש הסברים איך זיהו את קורבנות ה11 בספטמבר (סינון עצמות מהפסולת וכדו’) וחלק מהתיאורים מזכירים את תיאורי הארכיאולוגים אחרי ה7.10.


הוצאת מטר | 424 עמ’ | תרגום: יסמין קלין | יוני 2024


רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר הוצאת מטר לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר הוצאת מטר.

כתיבת תגובה