טיגאנה [לא אהבתי]

טיגאנה / גאי גבריאל קיי

לפני כמה זמן הלכתי לספריה וכרגיל הלכתי למדור המד”ב-פנטזיה לראות מה אצליח לצוד הפעם. תפס לי את העין הספר של טיגאנה (מחולק ל2 כרכים) וזכרתי ששמעתי עליו המלצות אז לקחתי.
אחרי שלקחתי והתלהבתי לחברות, קיבלתי תגובות זהות: “וואו איך נהניתי מהספר! אבל תדעי שהוא נורא מיני.”
אז כן, באמת בספר יש עודף התייחסות למין. אבל זה לא היה הדבר הכי גרוע בספר.

טיגאנה היא שם של מחוז שבגלל משהו שקרה בעבר – הוא קולל כך שהשם שלו ישכח ואף אחד לא יוכל לשמוע או להגיד אותו מלבד מי שנולד שם לפני הקללה, כך שתוך דור או שניים כבר לא יהיה אף אחד שיהיה מסוגל להגיד את השם של המחוז. חבורה של אנשים שנולדו בטיגאנה יוצאת במסע להציל את כבוד המחוז האבוד ואת הגאווה הפצועה שלהם ועל הדרך להילחם בשני השליטים הראשיים.

פוטנציאלית, הספר היה יכול להיות מדהים עם דמויות מגוונות ועלילה מקורית ומרגשת. אז למה זה היה כל כך גרוע בעיני?
קודם כל, היה נורא קשה להתחיל אותו. בליל של שמות, מקומות, מנהגים, ביטויים וכינויים התערבבו לג’יבריש אחד מסובך עד שהצלחתי להבין מי נגד מי (מכשף רשע 1 נגד מכשף רשע 2), איפה (9 מחוזות שונים), ומי הדמויות הראשיות (יש יותר מדי!!!).

אחרי שהצלחתי לעקוב מה קורה העלילה התחילה להשתפר, אבל הספר עצמו לא: כל פרט בעלילה היה עטוף בחפירות על גבי חפירות מילוליות. פעם בתיכון כשלא ידעתי איך לכתוב תשובה מלאה וארוכה לשיעור ספרות – נתנו לי טיפ: פשוט לחזור על אותו משפט בווריאציות שונות ומילים נרדפות כדי למלא את השורות. נראה לי שהסופר השתמש באותו טיפ. 🙁