המרגל

 

המרגל / קלייב קאסלר 

קאסלר היה ברשימת הסופרים ש”כדאי לך לנסות” כבר כמה שנים אבל איכשהו אף פעם לא הגעתי אליו, עד לאחרונה. הספר הראשון שמצאתי היה “המרגל”. שאלתי בקבוצת ווטסאפ של חברים ואחד ענה לי שהספר הזה שונה משאר הספרים של קאסלר, אבל הוא אהב אותו. לא ידעתי אם זה סימן טוב או רע.

הספר נפתח בציון זמן ומקום: “17 במרס 1908, וושינגטון הבירה”.
הדבר הראשון שחשבתי עליו זה: “אוי לא. אני שונאת ספרים על היסטוריה. אני מעדיפה ספרים עכשויים או עתידניים.”
המשפט הראשון מתחיל כך: “מספנת הצי בוושינגטון נמה כחיה קדמונית, מוגנת בחומות עבות ונהר. גברים זקנים עמדו על המשמר. הם התנהלו בכבדות בין מדי הזמן החשמליים שרשמו את סיבוביהם בינת למפעלים, מחסני התחמושת, הסדנאות וקסרקטיני המגורים.”
אז הדבר השני שחשבתי עליו: “אוי לא. מה זה כל התיאורים המשעממים האלה??? למה מעניין אותי מה קורה במספנות? ומה זה בכלל קסרקטינים?!”
בפסקה השניה אנחנו מלווים איזשהו איש יפני מרגל ורוצח.
אז הדבר השלישי שחשבתי לעצמי: “לא רק שזה קורה בעבר ובמספנה משמימה ומלאת תיאורים אז המרגל הוא איזה יפני משעמם?!”
ואני מודה שאת הפרק הראשון לקח לי הרבה זמן לצלוח.

אבל אז להפתעתי זה התחיל להשתפר. העלילה התחילה להכנס לקצב וכמות התיאורים ירדה. המרגל שבשם הספר הוא לא היפני המתואר, והגיבור האמיתי הוא בכלל בלש בסוכנות בלשות פרטית.
הייתי בטוחה שהתעלומה תהיה לגבי זהות המרגל אבל בסביבות אמצע הספר (אולי עוד קודם) אנחנו כבר מגלים מיהו המרגל, ושאר התעלומה ממשיכה בעיקר על המאמצים של הבלש וחבריו בסוכנות לגלות מי הוא המרגל ולתפוס אותו.
בסופו של דבר מצאתי את עצמי ממשיכה ומסיימת את הספר גם לשעות הלילה כדי לדעת איך הם תפסו את המרגל בסוף…

זה אולי לא הספר הכי טוב שקראתי שקראתי, אבל אני מניחה שכן אנסה לפחות עוד ספר אחד של קאסלר.