טרילוגיית המוסד #1 – המוסד השמיימי / אייזיק אסימוב

טרילוגיית המוסד היא חלק מסדרת ״ההיסטוריה של העתיד״ שכתב אסימוב. במקור, התוכן התפרסם כשמונה סיפורים נפרדים ולאחר מכן הם אוגדו בשלושה כרכים המהווים את הטרילוגיה. בהמשך, אסימוב כתב גם פריקוולים וסיקוולים כך שהסדרה התרחבה יותר. הספר הראשון מכיל את ארבעת הסיפורים הראשונים פלוס חלק נוסף שנכתב עבור הספר.

על מה הספר?

בעולם עתידני מאד, בו בני האדם התיישבו בכוכבים רבים ורחוקים, הארי סלדון הוא מדען פסיכו-היסטוריה שיש לו תחזית עתידנית לעשרות אלפי השנים הקרובות: הוא חוזה שהאימפריה השולטת תקרוס, ובעקבותיה יגיעו עשרות אלפי שנות פרימיטיביות עד להקמת אימפריה חדשה. הוא טוען שאין דרך למנוע זאת, אבל יש דרך לצמצם את תקופת החשכה לאלף שנים בלבד. בשביל זה הוא מקים את המוסד – מושבת מדענים ואנשים משכילים שיהוו את הגרעין להצלת האנושות. סלדון חזה כי התקופה הזו תהיה רצופה במשברים שונים, אך בכל פעם מחדש המוסד ישרוד וימשיך הלאה – עד שיוכל להקים את האימפריה השניה.

״האם רשאים אנו לסכן את ההווה למען עתיד מעורפל?״
״אנחנו חייבים – משום שהעתיד איננו מעורפל. הוא חושב על ידי סלדון, ושורטט במלואו. כל משבר ומשבר בהיסטוריה שלנו מופה, וכל אחד מהם תלוי, במידה מסוימת, בסיומו המוצלח של המשבר הקודם.״
(עמ׳ 121)

מה חשבתי עליו?

שמעתי על סדרת המוסד המון דברים טובים. ציפיתי למעין אופרת חלל בין כוכבית, משהו עם עלילה ואקשן – אבל קיבלתי משהו אחר לגמרי. זוכרים את שיעורי ההיסטוריה של בית הספר היסודי? אצלנו למדו על התקופות השונות שהיו בארץ ישראל – התקופה הרומית, הביזנטית, העות׳מנית… על כל תקופה התעכבו כמה שיעורים, למדנו מי היו אנשי המפתח, מה קרה וכו׳ – ואז התקדמנו לתקופה הבאה. הספר הראשון הרגיש קצת משהו כזה.

החלק הראשון מתמקד בהארי סלדון ואיך הכל התחיל. ארבעת החלקים הבאים מתמקדים במשבר הראשון, השני והשלישי. בגלל שההפרש בין המשברים הוא עשרות שנים, כל חלק הוא סיפור חדש עם גיבורים חדשים, כאשר הגיבורים מהסיפור הקודם הופכים לגיבורי תרבות או נוסטלגיה רחוקה עבור הדור הנוכחי.

כל הסיפורים חוזרים על אותה תבנית: איש בעמדת מפתח קריטית שמתמרן ומפעיל מניפולציות, כך שגם כשנראה לנו שהכל משתבש – בעצם זה היה חלק מתוכנית גדולה יותר. בסיפורים האלו אין הרבה עלילה או אקשן – רובם דיאלוגים, ישיבות והרבה מאד פוליטיקה.

בניית העולם של אסימוב מרשימה מאד, במיוחד אם אתם מקבלים את ההנחה שניתן לחזות כל כך הרבה זמן מראש מה יקרה רק על סמך פסיכולוגיה של ההמונים. בנוסף, מעניין לראות בספרים עתידניים וישנים, עד כמה הצליחו לחזות את העתיד. אמנם יש חלליות, שיחות וידאו וגם אנרגיה אטומית – אבל טלפון נייד לא קיים בכלל. נקודה נוספת – מאחר והספר ישן, רוב מוחלט של הדמויות הוא של גברים. לנשים אין כמעט שום תפקיד בספר הנוכחי.

קחו בחשבון שלמרות עריכת התרגום בגירסה החדשה, השפה עדיין מעט ישנה וחלק מהמשפטים די מסורבלים (לעתים בגלל הכתיבה ולפעמים בגלל התרגום הכבד).

עבורי היה מעניין לקרוא לאורך הספר את התפתחות האנושות כמו התחלפות סוגי שלטון, התכחשות להיסטוריה, מיתוסים שנוצרו ועוד. עם זאת, מבחינה עלילתית לא עפתי עליו, הוא הרגיש יותר כמו שיעור היסטוריה ארוך עם הרבה דיבורים. בשני הסיפורים האחרונים אמנם יחסית נהניתי יותר מהראשונים – אבל עדיין לא ברמת ההייפ שציפיתי לו.

באופן כללי, בניגוד לסדרת הרובוטים ששם מדובר בספרי מתח ובלשות עלילתיים המתרחשים בעולם עתידני – כאן זו סדרה שמתמקדת יותר בתהליך הכללי של ההיסטוריה של העתיד, שבה הדמויות הן כלי משחק המשרתות את המארג כולו.

א-ב-ל רגע! חכו!

אעשה לכם ספוילר כבר עכשיו: בינתיים הספקתי להמשיך לספר השני והשלישי והם הרבה יותר מוצלחים! כך ששווה לקרוא את הספר הראשון גם כדי להמשיך ממנו לספרים הבאים וגם כי באופן כללי אם אתם חובבי מדע בדיוני נראה לי שכדאי להשלים ״חורים בהשכלה״ של קלאסיקות ידועות בז׳אנר.

אציין שאת הספרים קראתי במסגרת החידוש שעשתה הוצאת כתר לשלושת ספרי הטרילוגיה – הכולל כריכות חדשות, עריכת תרגום והקדמה מעניינת. בנוסף, ההוצאה כבר הכריזה שהם עובדים על חידוש של שאר הספרים בעולם – שאר ספרי המוסד וגם סדרת הרובוטים, כך שבהחלט יש למה לצפות!

ומה לגבי סדרת הטלוויזיה?

הספקתי לראות בינתיים רק את הפרק הראשון (שחופף תיאורטית לחלק הראשון בספר). הקשר ביניהם רופף לחלוטין וקצת מזעזע אותי ששתי הסדרות נקראות באותו שם.

טריגרים ותכנים רגישים

מבחינת מיניות הספר נקי מאד. בגזרת האלימות גם אין יותר מדי – קצת יריות רובים או ראשים מתפוצצים (בלי פירוט) אבל בעיני לא משהו קריטי. גם אין קללות. יש לא מעט דמויות שמעשנות סיגרים.

לדעתי יכול להתאים לגיל חטיבה ומעלה מבחינת תכנים בעייתיים – אם כי לא בטוח שהספר עצמו יכבוש את לבם מבחינת האיטיות, חוסר העלילה והשפה המעט ישנה.

הוצאת כתר | תרגום: עמוס גפן | עריכה מחודשת: מיכל חרמוני | 278 עמ׳ | מרץ 2026

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה