דג זהב

דג זהב

תגיות:, ,
דג זהב / נאנא יאא
מורי גיבס חי במעין עולם דיסטופי בו מטאור שפגע במים שחרר בהם מוטנטים חוצניים והציף את כדור הארץ, מה שהשפיע על העצים, הצמחים והחיות השונות, וכל מי שנחשף באופן לא מוגן למים לא מסוננים במשך יותר מדי זמן – ולא משנה אם הוא אדם, חי או צומח – עלול להיות מושפע ולפתח חריגויות מוזרות.
מורי ולוטא הלוטרה שלו פוגשים את שלי, ממציאה וחוקרת, ויחד הם יוצאים למסע שמשלב בריחה ממי שרודף אחריהם, וניסיון להסיר ממורי את הקללה שהופכת אותו למיוחד: כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב (אם נזכרתם במלך מידאס, אז כן – זה קשור אליו).
הספר הוא ספר ראשון בסדרת מנגה (קומיקס יפני) לנוער שמשלבת אקשן והומור. המנגה עצמה בשחור לבן (הבנתי שככה זה תמיד מנגה). העלילה מעניינת ומפתיעה והאיורים נהדרים ממש ועשירים בפרטים. באופן כללי, כמעט אין מנגה בישראל, לרוב מתרגמים רק קומיקסים רגילים, ומעניין אם ואיך הז’אנר החדש יתפוס פה.
הספר מסתיים בכך שהגיבורים הצליחו להשיג חפץ מסויים שיעזור להם להתקדם הלאה, אבל המסע עצמו לא באמת הסתיים, והמטרה שלשמה יצאו – לא הושלמה. אני לא יודעת מתי יצא ספר ההמשך בעברית.
הספר לא מנוקד, ומיועד לנוער בכל גיל. עם זאת, כמה הסתייגויות לגבי התכנים שבספר:
– אלימות: יש בספר דמות אחת (לא חשובה) שנרצחת אז רואים אותה בציורים נופלת על הרצפה ודם משפריץ, ואז את הפנים של הגופה. אבל מצד שני זה רק ציור קומיקסי ובשחור לבן, זה הופך לנוראי בעיקר בראש שלנו וכנראה אצל ילדים ונוער זה יעבור יותר חלק מאשר אצלנו המבוגרים. בנוסף יש קצת מפלצות שנלחמים בהם, שזה סטנדרטי לגילאים האלה ובסרטי דיסני יש דברים יותר מפחידים.
– מיניות: יש בספר 3 רמיזות מיניות –
1. מורי מתייחס למגע ידי הזהב שלו ואומר משהו בסגנון של “לפחות אני עדיין יכול לגעת בעצמי” תוך כדי שהוא נוגע בשיער שלו. דמות שניה אומרת לו “גם אני מודה על זה” והשלישית אומרת “איכס!!”
2. שני הבנים שומעים זעקות הצילו ואומרים “אישה יפה ועירומה! אנחנו חייבים להציל את היפיופה הזאת!” ובעמוד הבא רואים במים אישה עירומה עד החזה, עם חזה שופע מאד, כשהשיער מכסה מקומות אסטרטגיים. מתברר אגב שזו היתה מלכודת, ולכן הבחורה לא ראתה ולא שמעה כלום (התגובה שלה היתה: “מה? אני לא רואה או שומעת אף אישה! ומה זה קשור, זה שהיא יפה?”)
3. יש שלב שהבחורה משאירה את מורי הפצוע לבד בחדר וכשהיא חוזרת היא רואה שהחזיה והתחתונים (או מכנסונים?) שלה הפכו לזהב, ומורי טוען שהיה לו משעמם, והיא מתעצבנת ואומרת לו שהיא יכולה לראות בדיוק במה הוא נגע.
בונוס: בסוף הספר יש כמה דפי בונוס עם סיפור רקע איך נוצר הספר, וגם איורי טיוטות של רקעים ודמויות, וזה ממש חמוד, במיוחד למאיירים וחובבי קומיקס.
פרט טריוויה קטן שגיליתי מחובבי מנגה: מנגה יפנית מקורית נכתבת מימין לשמאל, והרבה פעמים גם כשמתרגמים אותה לאנגלית משאירים אותה מימין לשמאל ולא הופכים את האיורים. אגב, המנגה הספציפית הזו יצאה דווקא בגרמניה ולא ביפן, אז אני לא יודעת אם היא נכתבה מימין לשמאל או משמאל לימין.
כנרת זמורה דביר | 208 עמ’ | תרגום: אורי מרקוביץ | נובמבר 2022

כתיבת תגובה