בנה של סינדרלה ובתה של שלגיה [אהבתי]

בנה של סינדרלה ובתה של שלגיה – סיפורי המשך לאגדות / שירה קורן

התחלתי לקרוא בגיל מוקדם מאד. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קוראת שוב ושוב את סיפורי האחים גרים, אגדות אנדרסן וספרי אגדות נוספים שהיו בבית. ומאחר וגדלתי גם על סרטי דיסני הקלאסיים, אין פלא שגדלתי להיות חובבת אגדות ודיסני מובהקת.

כילדה לקחתי מהספריה את הספר “בנה של סינדרלה ובתה של שלגיה” שדיבר אלי מיד. כיום כשיש לי כבר ילדים משלי בגיל המתאים, שמחתי לגלות שהוא נמצא גם בספריה במקום מגורנו וכמובן דאגתי לשאול אותו בהזדמנות הראשונה.

הסופרת בחרה 10 סיפורי אגדה מוכרים וחיברה להם המשך. חלק מההמשכים קורים זמן קצר לאחר סיום האגדה המקורית, וחלקם – שנים אחרי, כאשר לזוג כבר נולדו ילדים והם גדלים.
כל סיפור נפתח בשיר מחורז בן מספר בתים, שנותן תקציר לאגדה המקורית – עבור מי שלא מכיר או לא זוכר. בכל סיפור, הסופרת לוקחת את ההמשך לכיוון אחר: בסיפור של עמי ותמי נפתחת חקירה משטרתית על המכשפה שמתה בתוך התנור, בסיפור הנסיכה על העדשה (בספר – האפונה) – הנסיך יורש העצר מגלה מה באמת קרה באותו לילה שאמא שלו הגיעה לטירה, והחייטים של המלך העירום מנסים לחזור לממלכה כדי לרמות שוב – הפעם את בנו שירש את המלוכה לאחר שהמלך נפטר.

הסיפורים כתובים בצורה די משעשעת עם לא מעט קריצות להורים על הפער בין הדור המבוגר לדור ההמשך. לדוגמה, כאשר בנה של סינדרלה מנסה לקיים נשף על מנת למצוא את בחירת לבו בדיוק כמו אביו, הפיה מסבירה לנסיך על הקסם למציאת בת זוג, ונותנת לו את זכות הבחירה מתי להשתמש בו. הנסיך תמה למה יש לו זכות בחירה בעוד לסינדרלה לא היתה זכות כזאת, והפיה עונה: “הנוער של ימינו יותר עצמאי מהנוער של הדור הקודם. פעם ההורים בחרו את הכלה לבניהם, ואם הם לא יכלו אז במקרים מסויימים נאלצתי אני להתערב ולבחור אותה בעצמי…”
בהמשך, מובא קטע שיחה של מספר נסיכות בנשף שמשוחחות ביניהן:
– “אותי למדו בבית שאין לסמוך על נסים בכל הנוגע למציאת בני זוג”, אמרה הראשונה.
– “אסור לחלום על נסיכים”, נאנחה הנערה השניה.
– “במיוחד לא על נסיך עם סוס לבן כמו הנסיך הזה”, השיבה רעותה.

הסיפורים כתובים בשפה קצת גבוהה (אפשר לראות בדוגמאות למעלה), אבל עם אותיות די גדולות וניקוד כך שעם מעט עזרה הספר יוכל להתאים גם לצעירים. הספר לא ארוך (120 עמודים) ומחולק ל10 סיפורים שניתן לקרוא בנפרד באיזה סדר שרוצים.
כמו כן, מאחר והספר נכתב ע”י סופרת ישראלית – אין פערי תרגום וזה שינוי מרענן לטובה.