בלדונה 1 / אדלין גרייס

על מה הספר?

סיגנה איבדה את כל משפחתה הקרובה כשהיתה תינוקת קטנה. בינתיים, עד שתגדל ותגיע לגיל 20 ותוכל לרשת את ההון המשפחתי, היא נמסרת לקרובי משפחה שמקבלים קצבה כדי לגדל אותה. אך כנראה שסיגנה מקוללת, כי קרובי משפחתה מתים אחד אחד והיא נאלצת לעבור מאחד לשני. בגיל 19 וחצי היא מגיעה לקרובי המשפחה האחרונים שנותרו – משפחת הות׳ורן העשירה. כל מה שהיא צריכה לעשות זה לשרוד את ששת החודשים האלו, ולדאוג שמשפחת הות׳ורן תישאר בחיים כי כבר לא נשאר לה לאן ללכת. אבל לסיגנה יש יכולות מיוחדות שהיא שומרת בסוד. באחוזה של משפחת הות׳ורן היא פוגשת את רוח הרפאים של אם המשפחה, ליליאן, שמתה כמה חודשים קודם. סיגנה מגלה שליליאן לא סתם מתה ממחלה מסתורית אלא נרצחה, ובתה בליית׳ היא הבאה בתור.

מה חשבתי עליו?

רוב הקריאה שלי קורית בשבת. ביומיום יש לי הרבה עיסוקים אחרים – מעבודה ועד בישולים, אבל בשבת אני מנותקת מהכל. אחד ממבחני הקריאה שלי לספרים הוא מה קורה אם התחלתי אותו בשבת ולא סיימתי. אם נשארתי במוצאי שבת לשבת ולקרוא במקום להיות בפלאפון, להכניס כביסה או לראות סדרה – זה אומר הרבה. וכן, את הספר הזה סיימתי במוצאי שבת.

בלדונה הוא שילוב של רומנטזי-מתח-גותי המתרחש בתקופה הויקטוריאנית. הוא קצת אפל יותר מרוב הספרים בז׳אנר הזה כי יש בו לא מעט התעסקות עם המוות, גורל והתמודדות עם אובדן. מצד שני בסוף הוא גם ספר YA רומנטזי – יש בו קטעים קלילים, נשפים וכמובןןן שמשולש אהבה כי איך אפשר בלי.

בגזרת המתח היה סבבה. לא ניחשתי את זהות הרוצח, אבל כן עליתי די מהר על שני טוויסטים אחרים. הספר היה מספיק מותח ומרתק למרות זאת. כן נשארתי עם קצת שאלות פתוחות בסוף שאני לא בטוחה שקיבלו מענה (או שפספסתי משהו).

בגזרת הרומנטיקה, טוב – זה ידוע שאני לא הכתובת לשאלות. אני די מגלגלת עיניים בקטעים האלו, וכשמדובר בספרי YA רומנטזי – עוד יותר. ההתאהבות מהירה מדי, הסצנות מוגזמות ודרמטיות מדי, אבל היי – ככה זה בז׳אנר אז מי אני שאגיד משהו.

העולם עצמו היה די סבבה. בחלק מהזמן היתה אווירה גותית טובה. אני מודה שבחלק מחוקי העולם לא התעמקו בכלל, אבל אולי זה משהו שנקבל העמקה בספרים הבאים.

זה לא ספר מופת שישאר איתי לעוד הרבה שנים ובטח בעוד חודש לא אזכור ממנו יותר מדי. הוא גם לא יכנס לטופ 10 של 2026. אבל כן נהניתי ממנו, כמו חטיף נחמד, וזה לגמרי סבבה לי.

הספר הוא ראשון בטרילוגיה. מבחינת תעלומת הרצח הוא נגמר עם סוף סגור. עדיין יש סוף די פתוח לגבי סיגנה עצמה ומה היא מתכוונת לעשות אחרי גיל 20 כשהיא עצמאית ועשירה, ובנוסף יש בסוף בסוף גם קליף האנגר עם רצח חדש. אם אמצא זמן אני מניחה שאמשיך גם לספרים הבאים.

טריגרים ותכנים רגישים

מתח, רצח, מחלה קשה, הרבה דיבור על מוות ואובדן.

יש רוחות רפאים (מעט), אבל הרוח של ליליאן מופיעה לעתים בצורה חולה ורקובה עם קצת תיאורים גרפיים לא נעימים.

יש מעט סצנות מיניות עם מעט פירוט.

ידיעות ספרים | 367 עמ׳ | יולי 2026 | תרגום: יסמין קלין

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה