אור נגד פז 2 – המירוץ לתוכנית הטלוויזיה [אהבתי]

אור נגד פז 2 – המירוץ לתוכנית הטלוויזיה / דנה אלעזר-הלוי
חבורת הילדים מבית הספר “אור” שהתגבשו ב”אור נגד פז 1″ מגלה שבבית הספר המתחרה “פז” עומדים לצלם כתבת טלוויזיה על כיתות מצטיינות. הם זוממים תוכנית מורכבת כדי לגרום לערוץ הטלוויזיה לצלם אצלם במקום בבית הספר “פז”….
אור נגד פז 2 הוא ספר ממש ממש חמוד, שמיועד לראשית קריאה. חרגתי ממנהגי והקראתי אותו לבן ה5.5 והוא פשוט נהנה, וגם הבין הכל. כמובן שגם בן ה9 נהנה מהספר… הספר משעשע וכיפי, עם כל המזימות של החבורה והרעיונות היצירתיים שלהם.
בזמן שהחבורה מתכננת תוכניות ותוכניות חלופיות, הם גם מתוודעים למושגים חדשים כמו “ניידת שידור” ו”מגישה” וגם מילים כמו “תוכנית חלופית”.
דבר אחד שדווקא הילדים שלי העבירו עליו ביקורת – אמנם אנחנו, הקוראים, בעד ה”אורניקים” בצורה מובהקת, כי הם גיבורי הסיפור, אבל האמת היא שהם לא ממש יותר טובים מהפזניקים. הם מנסים לגנוב להם את יום הצילום למרות שהוא מגיע לפזניקים המצטיינים והם מנסים להרוס ולקלקל להם. הפזניקים הם כיתה מצטיינת והאורניקים לא, ולא באמת מגיע להם שיבואו לצלם אותם על הצטיינות. אז נכון, אנחנו יודעים שהפזניקים לא נחמדים בכלל, והפזניקים גם השחיתו רכוש בעוד האורניקים הקפידו לא להשחית רכוש ציבורי בזמן התוכנית שלהם, אבל שתי החבורות ניסו להפריע אחת על השניה, והילדים שלי – למרות שאהבו את הספר – התקשו קצת לקבל את הקביעה החד משמעית שאנחנו אמורים להיות בעד האורניקים שעשו בדיוק את אותם דברים שהם מאשימים את הפזניקים בהם.
חשוב לי להבהיר: זה לא שהספר לא חינוכי (והוא דווקא מלמד כל מיני מושגים מעולם הטלוויזיה ומילים חדשות) ואני חושבת שזה בסדר שיהיו ספרים “שטותניקיים” ולא רק מטיפים. הוא מאד מאד כיפי וגם אני נהניתי מהמקוריות של האורניקים בתוכניות שלהם. בתחילת הספר יש גם הבהרה מודגשת לקוראים שבספר האורניקים יעשו כל מיני דברים ולא צריך ללמוד מהם.
הספר הוא אמנם שני בסדרה, אבל אפשר לקרוא אותו בלי הראשון כי משלימים בו נקודות חשובות. בלי קשר אני ממליצה מאד לקרוא את הראשון. אחרי שסיימנו להקריא את הספר, בן ה5.5 ישר שאל אם יש לנו גם את הראשון בבית וביקש מאחיו שיקריא לו…
את הספר מלווים איורים מדהימים של המאיירת דניאל פלג Danielle Peleg (שמאיירת גם את סדרת “ליבי” ועוד). בתחילת הספר יש עמוד עם הפרצופים של כל הילדים והשמות שלהם, מה שסייע מאד מאד לבן ה5.5 שלי לקשר מי זה מי, בכל פעם שהוזכר שם חדש. האיורים יפהפיים וכל ילד מאופיין בצורה שונה עם צבע עור, שיער, בגדים, אביזרים ואפילו תנועות ידיים. פשוט תענוג לעיניים.
אחוזת בית ספרים ידיעות ספרים שאוהבים | 126 עמ’ | כריכה קשה, מנוקד ומאוייר

כתיבת תגובה