אורפן בלאק Orphan Black – סדרת טלוויזיה

שרה מאנינג, בחורה יתומה בלי כסף ובלי הרבה עתיד, נמצאת בתחנת הרכבת כשהיא רואה בחורה שנראית בדיוק כמוה קופצת מתחת לגלגלי הרכבת. היא מאלתרת ומחליטה לגנוב את הזהות של המתאבדת כדי להשתמש בכסף שלה. אבל כשמישהו מנסה להרוג אותה היא מתחילה בלית ברירה לנסות לחקור איך זה שהמתאבדת נראתה בדיוק כמוה ומי רודף אחריה, ומגלה ששתיהן חלק מפרוייקט סודי של שיבוטים בבני אדם.

הרבה זמן נמנעתי מלצפות בסדרה. אני אפילו לא זוכרת למה. בסוף השתכנעתי לראות, והיא היתה פשוט… וואו.

זו סדרת מתח מצויינת שמשאירה את הצופה על קוצים כמעט ללא קטעים מרוחים. הדמויות מעולות והכימיה ביניהן נדירה. הסדרה משלבת גם מדע בדיוני – לא חייזרים וחלליות אלא פשוט מדע מתקדם של רפואה גנטית ועוד. השחקנית הראשית משחקת 4-5 דמויות ראשיות ועוד מספר דמויות משניות או חד פעמיות, והיא עושה את זה בכשרון גדול. לכל אחת מהדמויות יש מראה שונה, אופי שונה, סגנון דיבור שונה ומבטא שונה ולפעמים קשה לזכור שזו באמת אותה שחקנית.

למרות שבאופן טבעי רוב הדמויות בסדרה הן נשים, הסדרה היא לא סדרה “נשית” ויש הרבה מתח, אקשן ואלימות. הסדרה מאד פמיניסטית אבל גם שלושת הגברים הראשיים בסדרה (ארט, דוני ופליקס) הם גברים נהדרים ועוצמתיים, כל אחד בדרכו.

לסדרה יש 5 עונות, בעלות 10 פרקים כל אחת. כשהכריזו על העונה החמישית הודיעו שהיא תהיה האחרונה, ולכן הסדרה מסתיימת בפרק סיום נפלא ומרגש ולא נקטעת באמצע בהפתעה כמו סדרות אחרות.

אלימות: בסדרה יש אקשן ואלימות (יריות, סכינים ועוד). בדרך כלל לא דברים מזעזעים מדי.

מיניות: יש כמה “סצנות מיטה”. אין עירום מלא פרונטלי, רק מאחור.