רצח במשפחה / קארה האנטר

על מה הספר?

“ידוע לשמצה” היא תוכנית טלוויזיה בסגנון פשע אמיתי שמתחקה בכל עונה אחרי פשע לא פתור מן העבר. בעונה החדשה היא יוצאת לחקור רצח מלפני עשרים שנה – הרצח של לוק ריידר. הפעם מצטרף לצוות גם יוצר הקולנוע גאי הווארד, שבזמן הרצח הוא היה ילד בן 10 – והנרצח הוא אביו החורג. יוצרי התוכנית מגייסים שישה מומחים בתחומים שונים: בלש בדימוס, חוקר פרטי, עורך דין, פסיכולוגית, חוקר מז”פ ועיתונאי שסיקר את הרצח בזמן אמת. האם עיניים רעננות, מוחות פתוחים וטכנולוגיה מתקדמת יצליחו לגלות מה שהמשטרה לא הצליחה לפני עשרים שנה?

חשוב לדעת שהספר הזה הוא לא ספר רגיל, אלא צורת ההגשה שלו מקורית: הוא מורכב כולו מתמלול/תסריט צילומי פרקי הסדרה, וקטעי מידע נוספים כמו תכתובות מיילים וסמסים, קטעי עיתונות ופוסטים בקבוצת פורומים ייעודית. כל קטעי המידע מסודרים ממש לפי סדר העלילה וההתרחשות, למשל – בתחילת הספר אנחנו מקבלים את קורות החיים של ששת המומחים ותכתובות שקשורות להפקת הסדרה. כל פרק בספר מוקדש לפרק בסדרת הטלוויזיה – תמלול/תסריט הפרק וקטעי מידע נוספים שקשורים אליו.

מה חשבתי עליו?

לפני שקראתי את הספר שאלתי את עצמי שתי שאלות: האם הגימיק הזה מצליח להיות נוח לקריאה? והאם הוא מצליח להיות יותר מסתם גימיק אלא גם ספר מתח מעניין?

והתשובה היתה כן, וממש כן.

הסופרת מצליחה להוביל אותנו דרך רשת של ראיות שמתגלות בהדרגה – חלק מזה בצורה מכוונת מצד יוצרי הסדרה, כדי להוסיף דרמה – לסיפור מסועף ומפוצץ בטוויסטים. כל פעם שחשבתם שהבנתם משהו – יהיה איזה טוויסט. החקירה גם מסתעפת לכל כך הרבה כיוונים שששת המומחים לוקחים על עצמם לחקור, כך שבכל רגע מתגלה משהו מכיוון אחר.

רוב הספר אמנם בנוי כמו תסריט (שם הדובר ומתחתיו התמלול של מה שהוא אמר, ומדי פעם גם הסבר על מה הצופים רואים כמו קטע קישור, תמונות וכו’), אבל מהר מאד נסחפים לעלילה ומתרגלים לפורמט. הספר זורם בקצב מאד מאד מהיר.

הפורמט של הספר הוא אמנם גימיק – אבל הוא עובד מעולה. למשל, כשרואים את קורות החיים של ששת המומחים, אפשר לראות את השוני המדהים ביניהם – בעיצוב, בצורת הביטוי, במה כל אחד מעדיף להדגיש על עצמו. במקום אקספוזיציה מתישה, אנחנו מקבלים תמצית מעולה בשישה עמודים בלבד. כל התוספות הויזואליות נתנו הרגשה כמעט כאילו אנחנו צופים בסדרת טלוויזיה אמיתית.

בסוף כל פרק יש גם צילומים מתוך פורום על הסדרה, וממש נהניתי לקרוא את זה. הגולשים בפורום ביטאו ממש את הרגשות של הקוראים – על מי הם סומכים ובמי הם חושדים, דברים שנראים להם כמו צירוף מקרים מוזר מדי, תיאוריות קונספירציה ועוד. זה היה מאד מטא, וזה היה מגניב.

באופן כללי, העלילה בנויה בצורה חכמה ומרתקת. לא מדובר פה רק בתעלומת “מי רצח” אלא כמו בספריה אגתה כריסטי, תמיד יש הרבה מעבר. יש את שאלת הלמה, ויש את שאלת ה”איך זה מסתדר עם שאר הדברים בפרשה”, כי בנוסף לשאלת זהות הרוצח/ת יש עוד הרבה מאד סימני שאלה מסביב שצריכים פתרון, והפתרון לא בהכרח קשור לשאלה מי רצח.

בקיצור – ספר מעולה שהגימיק שלו מתברר כהרבה יותר מגימיק, ואולי אפילו דרך חדשה, מודרנית ומוצלחת מאד לכתיבת ספרים. יש בו מעט דמיון לדרך שבה כתוב הספר המדריך לרצח לילדות טובות שגם הוא מכיל תמלילי שיחה וקטעי מידע, רק ששם רוב הספר היה כתוב כספר רגיל והשאר היו תוספות, ופה כל הספר מוצג בצורה כזו.

אם יחליטו להפוך את הספר לסדרת טלוויזיה זה יהיה לגמרי אפשרי – יצטרכו לעשות את זה בצורה חכמה כדי לא לאבד אלמנטים ספרותיים, אבל התוצאה יכולה להיות ממש מגניבה.

טריגרים ותכנים רגישים

רצח אלים (מעט פירוט יחסית). הומופוביה.

נושאים שמוזכרים ועולים בהקשר של החקירה אך לא מפורטים גרפית: יחסים עם קטינה, אונס/התעללות מינית, פיגוע טרור, אובדן הורה, טראומה לא מטופלת, הריון של קטינה מחוץ לנישואין.

---

הוצאת הכורסא | 471 עמ’ | תרגום: תומר בן-אהרון | ספטמבר 2024