קרוקהייבן – בית ספר לגנבים / ג’יי ג’יי ארקנג’ו

על מה הספר?

גבריאל בן ה-13 ננטש על ידי הוריו, והוא חי אצל סבתו המאמצת. הם חיים בעוני רב, וללא ידיעת סבתו הוא מכייס אנשים, במטרה לעזור לה. יום אחד הוא נתקל באדם זר, שמזמין אותו למקום מסתורי ביותר: קרוקהייבן. גבריאל מגלה שיש לילדים כמוהו בית ספר סודי ומיוחד, שמכשיר אותם להיות נוכלים מוכשרים בדרגה ראשונה. הם מתאמנים בכיוס, זיוף, פריצה, וכישורים נוספים הנדרשים לאנשים כמוהם, אבל במטרה להיות נוכלים “טובים”, מעין רובין הודים שמטרתם להשתמש בכישורים האלה כדי לעשות טוב וצדק.

מה חשבתי עליו?

כשביקשתי את הספר לסקירה מהוצאת ידיעות, הגעתי עם ציפיות נמוכות. חשבתי שהוא יהיה מתאים לצעירים (8-12) וילדותי. הופתעתי בע-נ-ק. הספר פשוט מעולה!

הסופר הצליח לעשות פה משהו ממש מדהים: יש בספר את כל האלמנטים של ספרי פנטזיית מעבר – אבל אין בו פנטזיה בכלל. יש בו ילד ללא הורים שמגיע לפנימיה חדשה שיש בה “עולם לא מוכר”, לא במובן של עולם פנטזיה אלא המון דברים שהוא לא הכיר ולא ידע. הוא מתוודע לתרבות חדשה ושונה (הנוכלים המיוחסים מול הנוכלים המאותרים), שיעורים מרתקים בנושאים שאין בבתי ספר רגילים, מסע קטן ומקורי להשגת פריט (לא קסום), וכמובן תעלומות מסתוריות.

הספר בנוי וכתוב ממש ממש טוב. גם האקספוזיציה מושלמת – הסופר מוצא כל מיני טריקים לעזור לגבריאל ולקוראים להכיר את העולם בהדרגה, בלי תירוצים מאולתרים. למשל, יש קטע משעשע בו גבריאל מגיע לבית הספר והקוראים נחשפים לדרך מאד יפה שמשקיפה על בית הספר מלמעלה ומכניסה את הקוראים לאווירה של המקום. כשהוא מגיע הוא פוגש בנערה ששואלת אותו למה הוא הלך בדרך הארוכה, וגבריאל מופתע לשמוע שיש גם דרך קצרה יותר. הסופר עושה כאן טריק כתיבה מגניב במיוחד: הדרך הארוכה שגבריאל עשתה מאפשרת לקוראים להתוודע לעולם המרתק בדרך מיוחדת וסוחפת, אבל לא בצורה שתגרום לקוראים לתהות על חוסר אמינות (למה הכניסה לבית הספר כל כך מוזרה ולא נוחה) – כי מהר מאד מגלים שזו לא באמת הכניסה הראשית.

יש בספר גם הומור חמוד – גם במחשבות של גבריאל וגם בדיאלוגים.

“פשוט,” התחיל גבריאל לומר, “אנשים בגילנו לא ממש עושים… דברים מהסוג הזה. להתאמן ככה אני מתכוון. זה יותר למבוגרים, את יודעת. ואת לא נראית לי מבוגרת.”
הנערה נראית פגועה מדבריו. “מה אתה יודע על להיות מבוגר?”
“אני? כלום. אני גם לא רוצה לדעת. נראה לי שלהפוך למבוגר זה הפשע האמיתי. אז לא תודה.”
הנערה הסתכלה על גבריאל במבט מלא בוז. “אני דוברת חמש שפות אבל קשקושים היא לא אחת מהן.”
“זה אומר שאני דובר שתי שפות,” אמר גבריאל וחייך.

עפתי על הספר ממש, אני מקווה שגם הילדים שלי (שהם קהל היעד) יאהבו כמוני. הספר הוא ראשון בסדרה, עד עכשיו יצאו 3 ספרים בחו”ל ואני מקווה שידיעות יתרגמו גם את השאר ובקרוב!

מה פחות אהבתי?

בית ספר לגנבים זה מגניב ממש, אבל…. לא ממש חינוכי. הסופר כנראה ניסה לצאת מזה בתירוץ של “יש נוכלים טובים ויש נוכלים רעים”. או במילים אחרות: יש רובין הודים ששודדים את העשירים בשביל העניים, ועוברים על החוק בשביל הצדק והמוסר, ויש סתם פושעים רעים שכל מה שמעניין אותם זה כסף והם עושים דברים רעים כולל רצח. הנוכלים הטובים מוצגים גם כאילו הם לא פוגעים באף אחד, מה שכמובן לא באמת נכון במבחן המציאות, כי גם אם גנבת מתוך טוב לב לעזור לסבתא שלך – עדיין פגעת באדם שממנו גנבת. בנוסף, אם כל אדם יקבע לעצמו מתי מותר לעבור על החוק ומתי זה צודק – עלולה להיווצר אנרכיה. בקיצור: המסר החינוכי בספר הזה הוא… קצת בעייתי. אבל אני רוצה להאמין שרוב הילדים שיקראו אותו גדלים בבית עם חינוך מספיק תקין בשביל שהספר לא יכניס להם רעיונות לראש.

טריגרים ותכנים רגישים

בגלל שהספר מתרחש בעולם שלנו ולא בעולם פנטזיה, אין כאן קרבות אלימים או מפלצות ואין ממש טריגרים או תכנים בעייתים.

הספר מתאים בערך מגיל 9-10 ומעלה.

---

הוצאת ידיעות | תרגום: אורה דנקנר | 288 עמ’ | נובמבר 2024

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר סטימצקי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר סטימצקי.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.