קירקה / מדלין מילר
קירקה היא דמות של אלה-מכשפה מהמיתולוגיה היוונית, הבת של הליוס אל השמש ופרסה הנימפה היא מפורסמת בהופעה שלה באודיסאה – בכך שהיא הופכת גברים לחזירים, וכיצד אודיסאוס הציל את אנשיו ממנה. מדלין מילר החליטה לקחת את דמותה של קירקה מנקודת מבטה, וליצור לה סיפור רקע שלם משלה.
כשקירקה נולדה, אף אחד לא רצה אותה. מהרגע הראשון התייחסו אליה כאל ילדה לא מוצלחת, לא יפה, לא מוכשרת. היא גדלה להיות נערה-נימפה שקטה ודחויה, עד שגילתה את הכוחות שלה כמכשפה ואת הכשרון שלה עם צמחים והכנת שיקויים – אבל גם אז היא לא הופכת לדמות משמעותית במיוחד במיתולוגיה היוונית, והיא מבלה את רוב זמנה באי בודד לשם היא נשלחה כעונש.
הספר מנסה להיות מאד פמיניסטי, על עוצמתה של אישה, אבל הגיבורה עצמה מאד יבשושית. עד שהיא מגלה את הכוחות שלה היא פאסיבית ומסכנה ובעיקר קוראים על הסבל שלה. גם כשהיא מתעצמת, רוב הזמן היא בודדה וסובלת וזה די מעצבן.
יחד עם הסיפור של קירקה, אנחנו מקבלים גם הצצה להרבה סיפורי מיתולוגיה אחרים, לחלקם קירקה קשורה בעצמה / פוגשת דמויות / נמצאת בזמן האירועים, ואת חלקם קירקה שומעת מפי אחרים כסיפור. הסופרת לא הסתמכה על כך שהקוראים יכירו את סיפורי המיתולוגיה ולכן דאגה לשטוח בפניהם את כל הפרטים במקום להסתפק ברפרנסים או קריצות. בתור אחת שכבר מכירה את המיתולוגיה היוונית די טוב (במיוחד אחרי שקראתי את כל ריק ריירדן, מי שחרר את האלים, לור ואולי עוד) – הרגשתי שמספרים לי בפעם המיליון את אותם סיפורים, בלי שום טוויסט או חידוש, וזה שיעמם אותי.
רק באמצע הספר מגיעים לסיפור המוכר על קירקה ואודיסאוס – והסופרת מנסה לתת פה איזשהו טוויסט או נקודת מבט חדשה על מה גרם לקירקה להפוך אותם לחזירים ואיך הכל קרה. לא כל כך אהבתי את זה שקירקה שוכבת עם אודיסאוס בלי בעיה בידיעה שיש לו רעיה בבית שמחכה לו. נכון שזה קורה במיתולוגיה ששם כולם שוכבים עם כולם חופשי חופשי, אבל בתחילת הספר נראה שקירקה לא אוהבת את זה ומתייחסת לזה בצורה שלילית, אז היה לי קשה עם ההתנהגות ההפוכה שלה שמגיעה בלי שום נקיפות מצפון.
הכתיבה של הסיפור היתה יפה ובשפה גבוהה שנשמרה היטב בתרגום. עם זאת היה לי מאד חסר המבנה של הספר, עם רגעי שיא או דילמה ופתרון. הספר הוא מאד “סיפור חיי”, בלי שיא מוגדר או מבנה ספציפי. אני יודעת שיש הרבה כאלה שאין להם בעיה עם ספרים מהסוג הזה, אבל לי זה פחות התאים.
הספר קיבל המון שבחים וביקורות טובות, גם במגזינים וגם מאנשים שאני מכירה שקראו ואהבו, אבל אני אישית פחות התחברתי. השתעממתי מהחזרה על סיפורי המיתולוגיה בלי שינוי, לא התחברתי לגיבורה, והרגשתי שהסיפור יבש בלי רגעי שיא ומבנה מסודר. הספר יתאים כנראה לחובבי פרוזה שלא מחפשים דווקא הרפתקאות או מסע מרתק, ושלא איכפת להם לקרוא שוב על סיפורי המיתולוגיה. בסופו של דבר הרוב התחברו ואהבו את הספר….
טריגרים ותכנים: אונס, לידה וניתוח קיסרי, מפלצות, מוות, ניכור משפחתי.
הכורסא הוצאה לאור | 390 עמ’ | תרגום: דנה אלעזר הלוי | ספטמבר 2022