מצטערת שאני לא מצטערת / קרולין מקלר
ווילה היא תלמידת כיתה ה’, שמתחברת לרובי שהצטרפה לכיתה שלהם לפני שנה והן הופכות לחברות הכי טובות, ולמרות ששתיהן שונות מאד זו מזו – יש להן גם הרבה במשותף כמו שלשתיהן יש הורים גרושים, ושתיהן אוהבות דובוני גומי בגלידה. אבל אז נופלת על ווילה בשורה גדולה מאד: אבא שלה עומד להתחתן עם אמא של רובי, וכל החיים שלה עומדים להשתנות. בעוד רובי מתרגשת מאד מהבשורה, לווילה קשה הרבה יותר. בין השאר, כי ווילה מתמודדת עם הפרעה בוויסות החושי שמקשה עליה להתמודד עם הפתעות ושינויים, וגם ווילה חוששת שרובי תצחק עליה כשהן יצטרכו לגור ביחד ורובי תגלה על ווילה את כל הדברים הפרטיים והמוזרים עליה.
“מצטערת שאני לא מצטערת” הוא ספר נוער מקסים. הוא מביא את נקודת המבט של ווילה בצורה נהדרת, ומציף את החששות שלה וההתמודדויות שלה איתם. הספר גם מביא לקוראים בצורה יפה את נושא ההתמודדות עם בעיות בויסות החושי, נושא שקרוב מאד ללבי כי גם אני סובלת מאותה בעיה. אמנם אצלי זה מתבטא בצורה שונה מעט מאשר ווילה (מדובר בטווח גדול מאד של בעיות) אבל הצלחתי להזדהות עם הרבה מאד מהדברים שקורים לווילה.
גם למי שאין בעיות בויסות חושי יוכל להזדהות עם הרבה מאד מהחששות של ווילה – קבלה לחטיבה חדשה, התמודדות עם ילדה בריונית בכיתה, חשש מדחיה חברתית, או רתיעה משינויים גדולים בחיים.
אחד הדברים הנוספים שהספר מציף הוא גם התמודדות עם סודות – כמה אנרגיה אנחנו משקיעים כדי להסתיר מהסביבה דברים מהחשש שיצחקו עלינו או לא יקבלו אותנו, ובסופו של דבר כשהם מתגלים אנחנו מגלים שהשד לא היה כל כך נורא. ואם כבר הסוד מתגלה, כבר עדיף שהוא יתגלה בזמן ובצורה שאנחנו רוצים ומעדיפים, ולא דרך צד שלישי.
הספר מזכיר ספרים נוספים בסגנון כמו “יוצאת מדעתי” ו”החיים חלקי 7″, שמדברים גם הם על גיבורות בגילאים דומים שמתמודדות עם קשיים שונים בחיים שלהן.
מתאים פחות או יותר מסוף יסודי עד תיכון.
ידיעות ספרים שאוהבים – ספרי חמד – טל מאי ספרי ילדים ונוער
מאנגלית: מאירה פירון | 200 עמ’ | פברואר 2021