ללא מוצא / טיילור אדמס

את הספר הזה קיבלתי במתנה בתחרות שיווקית קצת אחרי שהוא יצא לאור, ומאז הוא שכב על השידה שליד המיטה שלי וחיכה שאני אסיים את הספרים היותר דחופים מהספריה. והזמן עבר ועבר והספר הסתכל עלי בעיניים נעלבות והרגיש מוזנח מאד. מזל שיצאתי לחופשה והייתי צריכה לקחת ספר בעובי סביר שלא יתפוס לי את המזוודה (ביי ביי פיץ והליצן 1, 500 עמודים זה הרבה מדי לתיק שלי), אז “ללא מוצא” נבחר.

הספר מתחיל מדרבי – בחורה צעירה שמנסה להגיע הביתה כי אמה החולה נכנסת לניתוח קריטי. אבל בדרך יש סופת שלגים שתופסת אותה לא מוכנה, והיא נאלצת לעצור בתחנת מנוחה עד שהדרכים יפתחו, בתקווה שתספיק להגיע בזמן.
בתחנת המנוחה נמצאים עוד מספר אנשים מלבדה, שגם הם כמוה נתקעו בדרך. אבל תוך זמן קצר מאד היא מגלה שאחד מהם הוא פושע מסוכן ושיש פה עניין של חיים ומוות. דרבי נאלצת לבחור האם להתערב ולנסות להציל את הקורבן ובכך לסכן את חייה שלה, או להוריד פרופיל ולהישאר בחיים.
בגלל שזה ספר מתח אתם יכולים לנחש לבד מה דרבי בוחרת.

מאותו רגע הספר הופך להיות רכבת הרים מסחררת של מתח ואקשן. מספר הדמויות המשתתפות הוא קטן מאד, וגם המקום בו הם נמצאים הוא ללא מוצא, כך שכל העלילה מתפתחת בתוך המגבלות האלו, אבל בכל זאת מצליחה להמציא את עצמה בכל טוויסט מחדש ולהפתיע את הקוראים, ולשמור על המתח גם ברגעים שברור לקוראים מה הולך לקרות.
הכתיבה עצמה מצויינת, בניית הדמויות, העלילה, התיאורים – הכל כתוב נפלא. זה באמת אחד מספרי המתח המותחים והטובים שקראתי, וחבל שלא קראתי אותו קודם ונתתי לו לצבור אבק ליד המיטה.