הסודות של מארה דאייר / מישל הודקין
מארה בת ה17 היתה מעורבת בתאונה טרגית שבה נהרגו שלושה מחבריה – כולל רייצ’ל, חברתה הטובה ביותר. היא לא זוכרת כלום מערב התאונה – היא רק מתעוררת ומוצאת את עצמה בבית חולים. כדי להשתחרר מהטראומה, המשפחה עוברת דירה לעיר אחרת ובה מארה ואחיה מנסים להשתלב בבית ספר חדש, אבל למארה יש סיוטים בלילה וגם הזיות – היא רואה את חבריה המתים במראות והשתקפויות. אבל זה לא נגמר שם, כי עוד דברים על טבעיים ולא נורמלים קורים למארה, והיא מבינה שהיא חייבת להיזכר בליל התאונה כדי לדעת מה קרה שם בדיוק, ואולי זה יעזור לה להבין מה קורה לה.
הסודות של מארה דאייר מצליח לשלב בין כמה ז’אנרים – רומן התבגרות שכולל תיכון חדש, בנים, מבחנים, מורים מעצבנים ובריונות כיתתית, יחד עם ספר מתח-אימה-על טבעי.
האמת שציפיתי מהספר שיהיה בו קצת יותר על טבעי / פנטזיה אימה, והרגשתי שחלקים שלמים מהספר הוקדשו רק למה שעובר על מארה בתיכון וענייני הבנים, ולחלקים האלה קצת פחות התחברתי (הייתי אומרת שעברתי את הגיל אבל גם בגיל תיכון לא התחברתי לזה ), מצד שני לכל מי שאוהב רומני-התבגרות וחוויות-תיכון – זה לחלוטין ספר בשבילו. ומי שאוהב גם ספרי YA בתיכון וגם על טבעי – לא יכולתם לבקש יותר טוב מזה.
הספר הוא ראשון בטרילוגיה ונגמר בקליף-האנגר גדול. אפשר לקרוא אותו בנפרד כי יש בו התחלה וסוף מאד ברורים, אבל בעמוד האחרון מארה מבינה פרט חדש שמשנה חלק מהתמונה ומכין אותנו לספר הבא שעוד לא יצא בעברית (הספר הנוכחי יצא רק החודש). אני גם מניחה שבספרים הבאים החלק העל טבעי יקבל הרבה יותר מקום לאור הדברים שמתגלים בפרקים האחרונים.
רק משהו קטן – לפני שקראתי את הספר שמעתי הסתייגות אחת לגביו, על זה שיש בו מערכת יחסים מאד שוביניסטית. אז כן, מארה יוצרת קשר רומנטי עם אחד הבנים והקשר הזה הוא עם המון אמירות כמו “את שלי” ו”אני לא רוצה שאף אחד אחר יגע בך” ו”לא, את לא שונאת אותי, את אוהבת אותי”. זה לא משהו שממש הפריע לי בעלילה ואני חושבת שגם המון מספרי הרומנטיקה (והאירוטיקה) הם כאלה בכל מקרה, אבל אומרת מראש, למי שזה ממש מפריע.
הספר מתאים לנוער בוגר ומעלה – כולל מוות ופגיעות ומיניות (לא ממש מפורטת גרפית).
עם עובד – הוצאת ספרים | 395 עמ’ | תרגום: עפרה אביגד