המשרד לחפצים אבודים (סעיף 13 – ספר #1) / ג’יימס ר’ חניבעל

כשראיתי את “המשרד לחפצים אבודים” בקטלוג של ספרי ידיעות לחודש מאי, הוא מיד תפס לי את העין וסקרן אותי. כשהוא הגיע אלי לסקירה יחד עם ערימה מכובדת של ספרים אחרים, לא התאפקתי וקראתי אותו ראשון.

על מה הספר?

החיים של ג’ק באקלס בן ה13 מתהפכים כשאבא שלו נהרג בתאונה. הנסיבות מביאות אותו יחד עם אמו ואחותו הצעירה ללונדון הרחוקה, שם הוא מגלה שכל מה שהוא ידע על עצמו ועל אביו הוא שקר. וגם… שיש סיכוי שאולי אבא שלו עדיין חי? ומה הקשר בין כל זה לאגודות עתיקות, הכשרון שלו למציאת חפצים, ולשריפה הגדולה של לונדון מ1666?

מה חשבתי עליו?

המשרד לחפצים אבודים הוא ספר פנטזיה נהדר לנוער בסגנון של “נער בתחילת גיל ההתבגרות מגלה שהוא X ושכל חייו הם שקר” – אבל בניגוד לרוב הספרים שמכניסים את הגיבור לעולם חדש שכולל מסגרת לימודית, חבר וחברה חדשים וטובים ומערכת שלמה של חוקים – כל הספר הראשון מתרחש תוך פחות מיממה.

בתוך היממה הזאת ג’ק מספיק גם ללמוד על עצמו ועל אביו, גם ללמוד המון על הכללים וה”עולם” החדש שהוא נחשף אליו, גם לעבור הרפתקה מסעירה ברחבי לונדון וגם להכיר חברה חדשה –  ולכן הקצב של הספר מאד מהיר. תוך כמה עמודים מתחילת הספר מתחיל המתח והאקשן. הספר מצליח לשמור על הקצב והמתח לכל אורך הספר וזה עובד מצויין.

הספר מזכיר קצת את צופן דה וינצ’י או מלאכים ושדים – שגם הם מתרחשים ברחבי עיר אחת לעורך יום אחד בודד ויש להם קצב מהיר, הרפתקני וסוער, רק שב”המשרד לחפצים בודדים” יש הרבה יותר פנטזיה ופחות חידות וצפנים.

יש בספר גם רפרנסים בולטים מאד לשרלוק הולמס, אבל אני חושבת שיש גם מעט רפרנסים מוסווים לספרים אחרים.

היא עזבה את ידו ונשמה עמוק כשהוא הצמיד את אגודלו אל המשטח. “לא. כי אתה תיהרג… או גרוע מזה.“

בספר יש הרבה מאד דברים שעשויים בצורה ממש טובה. למשל, בהרבה ספרים הבעיה היתה יכולה להיפטר בקלות אם הילדים היו פונים לעזרת המבוגרים סביבם, ובדרך כלל צריך סיבה מספיק טובה (ולא נדושה) שהגיבורים לא יפנו אליהם. גם כאן זה מטופל בצורה מעולה ומקבל תשובות מצויינות.

“אני לא רוצה להשלים שום מצוד ושום משימה. אני לא צריך להוכיח שאני יותר מילד. אני באמת ילד. אני רוצה להיות ילד. ואני רוצה שאבא שלי יחזור, ולא אכפת לי אם את מאמינה שהוא עדיין נמצא איפשהו או לא. לפי מה שהבנתי, מינסטריון הגלאים יכול לעזור לי למצוא אותו. למה לא הלכנו אליהם? למה, גוון?”

הפנטזיה בספר גם מקורית יחסית – היא מוצגת כמדע בדיוני ועם הסברים פסאדו-מדעיים.

היו כמה דברים שהם אולי קצת חורים בעלילה (למשל, למה ג’ק לא נצנץ עד עכשיו?) – אבל אולי הם יקבלו תשובות בספרים הבאים. ממה שראיתי יש בחו”ל שלושה ספרים בסדרה (האחרון יצא ב2019), אז אני מקווה שזו טרילוגיה סגורה ושיתרגמו את כולה.

טריגרים ותכנים רגישים

בספר יש כמה חלקים מאד מותחים ומפחידים, ביניהם –
נבל על שלא בוחל בעינויים (אין תיאור גרפי של העינויים אבל אנחנו פוגשים דמות שעברה עינויים ויש לה כוויות ושלפוחיות);
קרב קצר שכולל פגיעה בצד השני וכריתת איבר גוף שלו (אין תיאור גרפי מעבר למילים “X כרות”);
קרב קצר שבו ג’ק גורם לאובדן הכרה לנער/ה;
התייחסות לשריפה הגדולה ולעובדה שהיו המוני מתים וגופות;
התייחסות ל(אולי) רוחות רפאים שג’ק שומע;

בגדול הספר מתאים פלוס מינוס לגיל 11 ומעלה, תלוי ברמת הרגישות של הילד. ילד שהתמודד רגשית עם הספרים המאוחרים של הארי פוטר (4-7) יוכל גם לקרוא את הספר הזה.

---

ידיעות ספרים | תרגום: יואב כ”ץ | 304 עמ’ | מאי 2024

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.