המשוואה של דנטה / ג’יין ג’נסן
על הספר הזה לא שמעתי מעולם, ראיתי אותו במקרה על מדף ה”ספרים שהוחזרו זה עתה” בספריה, והכריכה (יחד עם שם הספר) שהיתה דומה מאד ל”צופן דה וינצ’י” תפסה את תשומת לבי. החלטתי לקחת צ’אנס ולקחתי את הספר בלי ציפיות מיוחדות.
העלילה מתמקדת במספר דמויות שונות:
* דנטון – עיתונאי שמחפש סקופים וסיפורים פיקנטיים לכתב העת שלו, בדגש על מקרי העלמויות מסתוריים.
* ג’יל טולקוט ועוזר המעבדה שלה נייט אנדרוס, שמגלים משוואה פורצת דרך.
* הרב אהרון הנדלמן שחוקר את צופן התורה ונשאב לעבודתו.
* סוכן של משרד ההגנה בתפקיד “הרשע” שרודף אחריהם
הסיפורים של כולם מצטלבים ביחד דרך דמות אחת – יוסף קובינסקי, רב מקובל מתקופת השואה, שכתב ספר בשם “ספר הייסורים”.
החלק הראשון של הספר מתנהל כמו ספר מתח סטנדרטי – הצגת הדמויות, הסתבכות העלילה, והצטלבות הסיפורים לנקודה אחת. ואז, בשיא המתח, מתחיל החלק השני של הספר ומשנה לחלוטין את העלילה לכיוונים לא צפויים בעליל.
הספר מדבר הרבה על מדע ועל דת, על מוסר ופילוסופיה, וכל זה עם דמויות שונות לחלוטין (שכל אחת מייצגת אופי אחר על מעגל הספירות) ועלילה מותחת.
למרות שחלק מהדמויות הן יהודיות ואפילו דתיות, וחלקים גדולים מהספר מתרחשים בירושלים או בשואה – הספר הוא ממש לא ספר דתי/חרדי. בהתחלה חשבתי שהסופרת יהודיה או ישראלית כי הכתיבה מלאה בבקיאות מרשימה מאד בניואנסים הקטנים של החברה החרדית והיהדות, אבל קראתי ראיון עם הסופרת ששם התברר שהיא פשוט עשתה מחקר ממש רציני כדי שהכל יהיה אמין. פה ושם התפלקו לה מעט פרטים קטנים שפחות אמינים (כמו אישה דתית/חרדית שכותבת פתק בשבת), אבל לאור המחקר הבאמת רציני שהיא עשתה – הם מתגמדים.
בשורה התחתונה, ספר מתח (וגם מדע בדיוני) מצויין, סוחף ומפתיע.